לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2010

I guess im back


וואו. באמת וואו.

אם אני פה, כותבת בבלוג... כנראה שבאמת יש לזה סיבה טובה.
עוד שניה בת 21 וכותבת בפאקינג בלוג? חחח מה דה פאק. אבל אוקיי. אולי זה באמת מה שישחרר אותי? זה עבד פעם. אז באתי, חזרתי. לשפוך? כן נראה לי.

 

אז מה הסרט?
מכירים תסיפור שיש את הידיד הטוב הזה. זה שמכירים כ"כ טוב אבל ממש טוב? לא באמת יותר מידי שנים אבל תקופה של זמן שבהחלט מגדירה אותכם ידידים הכי הכי? אז יופי. היי, אני אחת כזאת שיש לה אחד כזה.

מכירים תקטע, שיש ידידים ממש טובים ולפתע פתאום צד אחד בכל המערכה הזאת מקבל סטירה וקולט שהוא מפספס פה את האהבה הכי גדולה שיכולה לקרות לו בחיים? אז היי, אחרי שאפילו יצא לי לעבור מערכת יחסים של שנה וחצי עם מישהו אחר, פתאום נפל לי האסימון.
רגע? מה? הוא? אבל הוא כמו אח! מה לעזזל? הספקתי לעבור כלמיני מערכות יחסים בכל הזמן הזה שאנחנו מכירים ואף פעם לא שמתי לב אליו? איך לא שמתי לב? איך רק עכשיו זה קורה? למה?
כי זה מתחיל מאיזו נשיקה מפגרת ש..... אוף. אפילו לחפור על זה כבר אין לי כח שוב. כן נשיקה מטומטמת לגמריי שקוראת כשאת עם החבר'ה ופתאום בא לך לעשות שטויות כי את שיכורה והידיד הכי טוב פה לייד אז למה שלא ננצל תהזדמנות לקצת פאן?
ומאז... אני חושבת שכמעט חודשיים, הוא פשוט ל-א יוצא לי מהפאקינג ראש.

 

הוא מודע.

הוא בהחלט יודע מה אני מרגישה.

אני לא יודעת אם לצערי או לא, אבל אני לא מאלו ששומרים בבטן.

זה רע. ברור שזה רע. גבר לא צריך לדעת שרוצים אותו - זה קל מידי. זה לא מושך, זה לא מאתגר. רע.

והוא? אחד כזה שבכלל לא הייתה לו מישהי רצינית עד היום. משחקים... זה הכל משחק בשבילו.

אז נפגשים, יושבים ביחד, ישנים ביחד, משחקים ביחד. בשביל מה? אתה הריי לא רוצה אותי. אז למה אתה עושה את זה? כי כיף לך שאני נוגעת בך. כיף לך להרגיש אישה כיף לך לראות גוף של אישה. הכל פשוט כיף ונוח ונעים. אבל אני פועלת מתוך רגש.

רגשות??? פאק נכון אתה לא אחד כזה. אולי זה גם הפחד ממחוייבות? על הזין, באמת שכבר לא משנה לי הסיבה. אתה פשוט לא רוצה.

והזיוני שכל- את ידידה הכי טובה שלי אני לא מוכן לסכן את זה. סקס הורס, מערכת יחסים הורסת. מה יצא מזה? שבסוף ניפרד ולא נדבר יותר? אחרי כל הזמן הזה?

באיזשהו מקום ברור שהוא צודק... אבל מה לגביי לגרום לזה להיות יותר טוב? אז אנחנו כבר מכירים כ"כ הרבה זמן, אף פעם לא רבנו אפילו והכל זורם בנינו תמיד אז למה שלא נהפוך את זה למשהו? נשמע משכנע? אותו לא.

 

ושוב, זה חוזר. כי אני פראיירית. כי אני מתרצת למה כן מותר לי לעשות לו טוב ולא לקבל כלום בתמורה.

אולי זה ישאיר אותו קרוב אלי? אולי זה מה שיגרום לו לרצות?

אז עובר הזמן ושוב הדיבורים הגסים האלה ושוב הנגיעות האלה. עד ש.... דיי.

בפעם האחרונה שזה קרה אמרתי לעצמי פשוט תהני מכל רגע (עד כמה שזה בכלל אפשרי) כי זאת באמת הפעם האחרונה.

 

נגמרו המשחקים.

התחלתי לשחק אותה קשה.

ידידה טובה ברור שתמיד פה בשבילך אבל המשחקים האלה? מספיק לא? אני לא חברה שלך אחרי הכל. גם לא הזונה שלך.

קיבלתי קצת שכל. נרגעתי.

הוא המשיך פה ושם בשיחות להכניס את הדיבור המלוכלך הזה כדי לגרום לי לפלוט משהו שאולי יחזיר לו את הפאן בפעם הבאה.

אבל לא. עקצתי, צחקתי המשכתי רגיל. בלי המשחק המלוכלך.

 

חברים שלי כבר בהתחלה אמרו שזה רע. שזה לא מתאים. אני אף פעם לא מקשיבה להם בהתחלה עד שבאמת אני מבינה שאני טועה.

ברור שאני מנסה ללמוד מכל טעות ושוב לטחון לעצמי בראש שכשהם אומרים שזה לא נכון אז כנראה שהם באמת צודקים.

הוא שחקן. פשוט מליידה. כזה שיש לו תמיד מלא ידידות... הוא מצחיק כזה. לא קשה ליפול בזה.

אז הוא יצא לדייט עם איזו מישהי, נהנה זרם. בא ישר אליי אח"כ לשתף ולספר. פאק. אז מצד אחד אני חצי בנאדם שמאוהב במי שיושב מולי ומצד שני אני חצי ידידה הכי טובה שצריכה להתעלם מכל רגש שעובר לי בגוף כלפיו ופשוט לשתוק, להקשיב, ולהסכים.

כמה ימים אחרי בכלל הסתבר שהיא לא רוצה אותו. באותה שניה אני מודה שעבר לי 'ישששששששש' כזה בראש... אבל איפה הידידה הטובה שצריכה לתמוך בך ברגע כזה? אה נכון, זה התפקיד שלי. אז לא נורא יהיה בסדר.

הוא המשיך רגיל, אני המשכתי קדימה במבט אופטימי משהו. כרגיל, המחשבה שתמיד שם - אולי עוד יהיה סיכוי.

 

פה הטעות.

כשהוא לא רוצה - אין סיכוי.

אי אפשר הריי לגרום למישהו לאהוב אותך. לגרום לו להרגיש משהו כלפייך...

הוא חגג יום הולדת. באתי כמובן להעביר לו תזמן בכיף. מתנה, סרט וכיף כיף כיף.

יום למחרת התקשרתי להתעדכן מה חדש...

"את בטוחה שאת רוצה לדעת?"
"יש סיבה שלא? בטח שכן..."

" אז יש איזו מישהי מהבסיס... לא חשבתי שהיא שמה עליי בכלל אבל מסתבר שכן! דיברנו בבסיס וכל זה... בקיצור התנשקנו".

וואלה? "לההההההה" משחקת אותה בשוק (כשזה באמת מה שעבר לי בראש) "וואו... אוקיי מגניב?"
"מה את אומרת? את לא כועסת? לא מציק לך?... נו באמת תגידי מה את חושבת.."
מה אתה מצפה? שאני אקפוץ מאושר? ברור שזה מציק לי אבל... "מה? למה שאני אכעס? מה פתאום! אני מבסוטה בשיבלך! מגיע לך! החיים האלה באמת מפתיעים לפעמים אה?" כן פאק בהחלט מפתיעים סעמק.

לא יותר מידי התעמקתי בכל הסיפור שמסביב רק רציתי לסיים תשיחה הזאת כבר.

דקה אחרי שהשיחה הזאת נגמרה הוא מתקשר חזרה:
"רק רציתי להגיד שזה לא ישנה בנינו כלום ושלא תחשבי ככה.... ואת לא צריכה להרגיש גלגל חמישי או משהו כזה..."
"לא מה פתאום נו אני יודעת אל תדאג אין סיבה ש..בלהבלהבלה..."

 

פה זה כנראה נגמר.

לפחות זה מה שאני מקווה.

כי כשזה מגיע למצב שהוא כבר בא במגע פיזי עם מישהי אז יש בזה משהו.

לחבק זה בסדר. להזדיין זה בסדר. לנשק? רגש.

צריך להרגיש כדי לנשק מישהו.

ואם כ"כ קשה לך להגיע למצב הזה איתי וזה בא לך בקלות עם מישהי שאתה בקושי מכיר...

Fine then. שיהיה.

 

Just wish me luck

ההרגשה הזאת פשוט חייבת להעלם.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"מה בכלל רצית ממני,
לא רוצה אתך לישון.
מה חשבת שכבר יקרה לך,
תחת ירח מקרטון."

נכתב על ידי פיבי. , 25/5/2010 02:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  פיבי.

בת: 33




269
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפיבי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פיבי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)