אוחחח בית בית בית.
באמת שלא חשבתי שאני אתגעגע כלכך.
אני לא אשקר, היה כל כך מדהים, אלה מקומות שרואים רק בתמונות...
אבל מה אני אגיד לכם? קשה להיות במקום כזה כל כך הרבה זמן בלי כל האנשים שאתה אוהב...
צרם לי לשבת על חופים לבנים עם מים צלולים ושקיעה מהממת בלי הדברים שעושים לי טוב- החברות שלי, סיגריה כיפית, החברים... השתוקקתי לאיזה חיבוק חם מכל האהובים בארץ.
אין, אין כמו בבית.
מה עכשיו?
עכשיו חוזרים לשגרה..!
לחברים
לצופים
ללימודי נהיגה (יש!!!)
לבית ספר
להכל
ומה אני לוקחת איתי לתקופה הארוכה הזאת?
מלא מלא מלא חיוכים
פרופורציות
ביטחון עצמי בכמויות מטורפות
וקצת זין כדי לשים על כל מי שיעיז להפריע לי
אני הולכת לעשות הכל במידה
לא לשגע את עצמי
לא להקדיש יותר/פחות מדי מעצמי לתחומים מסוימים
הכל הכל הכל במידה
צופים במידה
חברים במידה
לימודים במידה...
איזון זה שם המשחק.
אני הולכת להילחם בכל מה שיכול להעכיר לי את המצברוח
אני לא מתכוונת להילחץ משום דבר
אני אעשה את הכי טוב
ומי שזה לא מספיק לו שילך להזדיין
בעיניי אני טובה
מאוד טובה
וזה מה שחשוב
הכי חשוב.
והוא?
דיברנו כשעוד הייתי בחו"ל
זה נותן לי הרגשה מעולה...
כי תכל'ס
הוא לא היה מתאמץ לשמור איתי על קשר אם הוא לא היה רוצה משהו
לא לחוץ לי
אבל בא לי לנסות
לראות מה יצא
ואם לא יצא...?
אז עוברים הלאה
פשוט הלאה
בלי להביט לאחור.
חמוד.
טוב לי, אני מחייכת, צוחקת ומגועגעת...
מתה לראות כמה אנשים!!
לקחתי החלטות חשובות ואני אעמוד מאחוריהן....
אני מקווה (:
גילי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
