קשה, קשה, להיות בן אדם.....

יום ראשון נוסעים לכפר פינס..

די מפחיד..

הכל חדש..

מורים חדשים

חברות חדשות

פנימיה....

רחוק מהבית..

בלי אבא ואמא..

בלי אחותי הקטנה והמתוקה..

בלי שאר האחים שלי..

בלי ספירוש שלי..

עצוב..

אבל אין טוב בלי רע..

ובעז"ה אני אתגבר..=)

אני ממש בבאסה..

חבר שלי...

הוא טוען שהוא לא מספיק טוב בשבילי..

ושכל הקטעים הלא נעימים קורים בגללו...

ושלא מגיע לי אחד כמוהו

והוא רוצה שנעצור ת'קשר..

כאילו.. שנקפיא אותו.....

בא לי למות

אני כ"כ אוהבת אותו... :'(