קשה, קשה, להיות בן אדם.....

היום בבוקר נסעתי עם אחי הקטנים (בן 9 ובת 6 ושליש..) ועם הבת של חברים שלנו ובנדוד שלה (בת 12 וחצי ובן 6 ו3/4)

לבית חלומותי'י שבחוצות המפרץ.

הם שיחקו שם במגלשות מים, ובמיני אומדות וכל הדברים שהייו שם, ואני פשוט ישבתי בצד והסתכלתי.. (איזה כיף לי...)

מ11 בבוקר ועד 4 ורבע, פשוט ישבתי והסתכלתי!!

נעחון כיפלי??
נעחון שאתם מקנאים?!

אז באמת שאינלכם במה...

מזל שיש דבר כזה פלאפון, אחרת הי'יתי מתחרפנת...

היום הגעתי למסקנה שמשהו לא בסדר איתי

ממש קשה לי לנשום בזמן האחרון..

לילה טוף!!