את הקטע הזה אני כותבת פה, בגלל שכשקראתי איתו מאוד הזדהתי איתו..
והכל בגלל ההערכה העצמית הנמוכה שלי...
איש וילדו הקטן טיילו יחד ביער,
לפתע מעד הבן ועיקם את רגלו.
"איי" צעק הבן בכאב.
"איי" ענה לו קול מן ההרים.
הילד, שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא "מי זה???"
מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן "פחדן! מי אתה?"
הביט הבן באביו בתמיהה ושאל "אבא- מה קורה כאן?"
"שים לב" השיב לו האב.
"אני אוהב אותך! "
"אני אוהב אותך!" השיב לו הקול בלי להתמהמה.
"אתה נהדר!"
"אתה נהדר!" השיב הקול.
הבן שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה.
הסביר לו האב- אנשים נוהגים לכנות תופעה זאת כ"הד"
אבל למען האמת יש לכנותה "החיים".
החיים תמיד מעניקים לך חזרה מה שאתה מעניק להם.
רוצה אהבה? תן עוד אהבה !
רוצה שאנשים יהיו איכפתיים וסבלניים כלפייך?תהיה סבלני ואיכפתי בעצמך.
חוק טבע זה חל בכל המישורים,
התנהלות חייך היא לא מקרה,
התנהלות חייך היא המראה של מעשייך.
שבוע טוב, מבורך, חסר דאגות, ומלא שמחה!!
רותה..!