קייט הרגישה שהיא כבר לא יכולה לחכות. כל כולה ביעבעה בהתרגשות עצומה. עוד מספר דקות היא תפגוש את נטליה שלה במציאות. כבר שלוש שנים שהן אוהבות זו את זו בפייסבוק, באי מיילים ובסקייפ. זה הקשר הרומנטי הארוך ביותר שהיה לקייט.
קייט ידעה שעמיתיה לעבודה בסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב רואים בה חתיכה אמיתית עם שערה האדמוני הגלי והארוך, עיניה הירוקות ועורה הצחור, אולם הקשר הרומנטי הארוך ביותר שלה לפני נטליה החזיק רק, כשלושה שבועות.
נטליה הייתה היחידה, שקיבלה את קייט כמו שהיא, על כל מגרעותיה, קיבלה את עבודתה והסכימה עם עמדותיה ואפילו חשבה ואמרה לקייט שהיא בחורה נפלאה, יפה רגישה ומתוקה. "פעם ראשונה שמישהו או מישהי חושב שאני מתוקה" חשבה קייט וגיחכה לעצמה.
קייט הייתה ציידת של טרוריסטים מאז, גיל 12 בו נהרגו שני הוריה ע"י טרוריסטים. היא הייתה שיטתית, אכזרית ויסודית ורכשה במהרה את הכבוד של עמיתיה ואת הפחד של אוייביה ונודעה בכינוי "הציידת".
"נטליה שלי כל כך טובה אלי" חשבה קייט לעצמה "ועכשיו יש לנו סיכוי לחיים אמיתיים ביחד. הלוואי שזה היה כל כך פשוט.". כאילו לא די בכך שנטליה הייתה רוסיה, שגרה ועבדה ברוסיה, נטליה עבדה בשירות הביון של הצבא הרוסי ג.ר.או. והייתה בדרגת מייג'ור. מזל שנטליה הייתה חלק מסיעה שחשבה שצריך להלחם בטרור ובטרוריסטים בכל מקום ושהטרוריסטים הם סכנה חמורה לקיומה של ה"רודינה".
"אבל, אני לא מבינה," חשבה קייט לעצמה, "לפי התיק שלה, נטליה שלי אמורה להיות בת 52, היא אחת הנשים היחידות שקיבלו את המדליה גיבור ברית המועצות עבור אומץ בשעת קרב במלחמת אפגניסטן. אבל, התמונות שלה היו של חתיכה בלונדינית בת 25 בערך, איך זה יכול להיות? האם נטליה שלי שמה תמונות של חתיכה צעירה כדי למצוא חן בעיני?"
הנוסעים החלו לצאת וקייט הסתכלה עליהם בעניין ובמתח רב. "מעניין אם זאת נטליה שלי?" חשבה והסתכלה על אשה רוסיה בת כ - 50, אולם זאת לא הייתה היא. לפתע קייט ראתה חתיכה בלונדינית בת כ - 25 מסתכלת עליה בעיניים מלאות אהבה. "אני לא מאמינה היא באמת נראית כל כך צעירה, אני כזאת ברת מזל" חשבה לעצמה קייט, כשמיהרה אל נטליה שלה, שרצה אליה בזרועות פתוחות שתיהן נפגשו התנשקו והתחבקו. "נטליה שלי, אני לא מאמינה איזה כיף זה" מילמלה קייט. "כן, זה הרבה יותר טוב מפייסבוק!" אמרה נטליה וכיסתה בנשיקות את פניה היפות של אהובתה.
"כולם מסתכלים עלינו" חשבה קייט "אבל בכלל לא אכפת לי, אני כל כך אוהבת את האשה הזאת" חשבה והמשיכה לנשק לחבק וללטף את נטליה שלה. רק כשהרגישה את ידה של נטליה מלטפת אותה בין הרגליים אמרה לה קייט בקול צרוד מתשוקה: "לא כאן מתוקה שלי". "בסדר אנסה להתאפק" אמרה לה נטליה בקול מלא בתשוקה ואהבה. הן לקחו את מזוודתה של נטליה והלכו יד ביד כשליבותיהן מלאים אושר ואהבה לחניה שם ניסו למצוא את מכוניתה הקטנה והאפורה של קייט.
כשמצאו את המכונית והעמיסו עליה את מזוודתה של נטליה אמרה נטליה לקייט, שאינה יכולה לחכות יותר והחלה שוב לחבק ולנשק את קייט. הן החלו להפשיט זו את זו תוך כדי נשיקות וליטופים סוערים ובמהרה היו שתיהן עירומות במכוניתה של קייט. "אלה החיים" אמרה נטליה לקייט "לא סתם לבהות בתמונתך בפייסבוק ולתאר לך מה אני רוצה לעשות, לא רק לחלום" "כן נטליה שלי" ענתה קייט תוך, שהיא מלקקת את נטליה שלה. "איזה כיף זה שאני יכולה לטעום אותך, להריח אותך, להרגיש אותך, לראות אותך ולשמוע את אנקות התאווה שלך בכל כולי בכל חושיי אני מרגישה ואוהבת את כל כולך." "אני וכולי שלך ואת וכולך שלי קייט שלי" אמרה נטליה "כפי שאמרנו בפייסבוק אנחנו בנות זוג בנשמה" וליטפה וליקקה את קייט שלה.
לא עבר זמן רב וקייט החלה לגמור ולצעוק "אני אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךך נטליה שלי" וגם נטליה החלה להיאנח ולגמור ולבסוף שכבו זאת בזרועותיה של זאת מאושרות ומלאות סיפוק. "האם אוכל לגור אצלך קייט שלי, או שאולי תוכלי לעזור לי לשכור לעצמי דירה?" שאלה נטליה. "ברור שתוכלי לגור איתי" ענתה קייט. "מה התפקיד שלך נטליה שלי?" שאלה קייט "אני עוזרת מיוחדת של הנספח הצבאי בשגרירות שלנו" ענתה נטליה "ביקשתי את היום הזה להתארגנות, אבל מחר בבוקר אצטרך להגיע איכשהו לעבודה." "יופי" אמרה קייט, "אז יש לנו את כל היום לעצמנו ומחר אקח אותך לשגרירות רוסיה היא לא רחוקה מהדירה שלי."
הן התלבשו ונסעו לדירתה של קייט ושם התקלחו ביחד ושוב התנשקו ואהבו זאת את זאת ואח"כ פירקו בנחת את המזוודה של נטליה וסידרו לה מקום במגירות ובארון הבגדים של קייט וגם הניחו את מברשת השיניים שלה ע"י זאת של קייט. "את רוצה שאראה לך את העיר?" שאלה קייט. "אני כבר מכירה את העיר" ענתה נטליה "אני מעדיפה שתעשי לי סיור מקיף בנוף האהוב עלי" וליטפה את קייט. קייט הסמיקה וצחקה.
למחרת גיהצה נטליה את מדיה התקלחה ולבשה אותם. על המדים ראתה קייט את המדליה שלה. "חשבתי שזה שייך לתקופת ברית המועצות" היא אמרה. "את צודקת" אמרה נטליה "אבל, משום מה הממונים עלי אוהבים שאני עונדת אותה על המדים וזה גם אמור לעזור לי בתפקידי החדש בשגרירות שלנו בוושינגטון."
קייט הסיעה אותה לשגרירות ונטליה שאלה את השומרים אם ירשו להן להיכנס עם הרכב. השומרים ענו שבד"כ היו מסכימים בשביל שתי חתיכות כמותן, אבל היום צריכה להגיע איזה רב סרן מרוסיה. "אני רב הסרן" אמרה נטליה ויצאה מהמכונית. "קייט שלי אולי תוכלי להסביר לי איך אוכל להגיע מכאן אל ביתך?" היא אמרה "ראשית, זהו גם ביתך נטליה שלי" ענתה קייט "ושנית צלצלי אלי ואבוא לקחת אותך." וחיוך גדול הפציע על שפתיה.
בסוף היום כשקייט באה לקחת את נטליה היא ראתה, שנטליה מצוברחת. "מה קרה יפה שלי?" היא שאלה. "אהובתי, יורי הוא האחראי על הביטחון בשגרירות" ענתה נטליה. "מי זה יורי?" שאלה קייט. "עד כמה את יודעת את הסיפור איך קיבלתי את המדליה הארורה?" שאלה נטליה בתשובה. "רק מה שהופיע בתיק שלך" ענתה קייט "שחבר פוליטבירו השיג לך אותה אחרי שהצלת את החיים של הבן שלו ועוד 25 לוחמים במלחמה באפגניסטן."
"הייתי אז סגן צעירה וסופחתי לפלוגה של ספצנאז (קומנדו רוסי) באפגניסטן. יחד איתי הבאתי שלושה תיקים כבדים כיון שבחורה צריכה בגדים להחלפה ואיפור וכו'. הסרן שפיקד עליהם לא רצה אותי ולא רצה את התיקים שלי וניסה לשלוח אותי חזרה, אך הוא קיבל פקודות חמורות מהפיקוד העליון שחייבו אותו לקחת אותי ואת התיקים שלי. הוא הציג אותי לחיילים כרע הכרחי וכבחורה מפונקת שרק תקשה עליהם את המשימה.
אבל אחרי שהחיילים ראו שאני עושה את המטלות בדיוק כמוהם, לא מתלוננת ונושאת את אחד התיקים הכבדים שלי, הם החלו לכבד אותי. יורי היה הצלף שלהם ונחשב הצלף הטוב ביותר בכל ספצנאז. במהלך המשימה הזאת פגעתי בו פעמיים וכך נוצרו בינינו יחסי אהבה שנאה."
"איך פגעת בו?" שאלה קייט.
נטליה המשיכה בסיפור שלה. "לא לקח הרבה זמן עד שיורי ואני התאהבנו זה בזו ושכבנו זה עם זו. באותו זמן נהגתי לחשוב ולומר, שמעל הכל ניצבת המפלגה ומתחתיה המולדת והעם. הדברים האלה מצאו מאד חן בעיני אנטולי הפוליטרוק של הפלוגה. הצרות ביני לבין יורי התחילו, כשהוא גילה שבמסגרת המאמצים שלי לשמח את חיילי הפלוגה ולהקל על המשימה שלהם שכבתי עם רובם. זה הביא לקרע בינינו והוא החל לכנות אותי בלד (זונה ברוסית).
ואז נפלנו לתוך מארב ואני פגעתי ביורי שוב. היינו בתחתית של ערוץ נחל יבש והמוג'הידין ירו עלינו מלמעלה ממקומות מסתור משני צידי הערוץ. הם הרגו את הסרן שלנו ועשרה חיילים וניפצו את מכשיר הקשר שלנו. המצב הלך ונהפך לנואש. היו לנו פצועים רבים ואני קראתי אל יורי וביקשתי שיהרוג את המוג'הידין. יורי ענה לי "אני מנסה בלד אבל אנחנו למטה והם למעלה.". ואז לקחתי קלצ'ניקוב של אחד ההרוגים והרגתי את כל המוג'הידין שירו בנו. אחר כך אמרתי לחיילים לפתוח את השקים הכבדים שלי. משניים מהם הוצאנו חלקים שהרכבנו ויצרנו מעין צלחת לווינית עם מנוע שעקבה אחרי השמש. מהשלישי הוצאתי ערכה בה בדקתי את סוג הדם של החיילים הפצועים, אבקות שכשעורבבו עם מים יצרו דם מסוגי הדם הנחוצים, שקיות עירוי דם ומכשיר לייזר אותו חיברתי לצלחת הלוויינית.
אז ניתחתי את החיילים הפצועים קשה ובינוני עם הלייזר וייצבתי את המצב שלהם והתקשרתי בקשר הולוגרפי עם היחידה שלי וביקשתי שידאגו לחילוץ שלנו.
החיילים היו מזועזעים ואז יורי התעקש שהוא ואני נערוך תחרות קליעה למטרה בכך שנירה בעשרה בקבוקים ופחיות, שאסף. אני התנגדתי, אבל בסוף הסכמתי כיוון, שהחיילים הפצועים אמרו שזה יסיח את דעתם מהכאבים שלהם.
יורי החל לשים את הבקבוקים והפחיות, שאסף במרחק 10 מטר מאיתנו, אך אני טענתי שאני בכלל לא רואה אותם ושהוא צריך לקרב אותם. לבסוף הוא שם אותם במרחק שלושה מטר מאיתנו לכל צחוקם של כל החיילים. יורי ירה ופגע בכולם. אני כיוונתי עשר דקות לכל בקבוק או פחית ופיספסתי את כולם. כל החיילים פרצו בצחוק ורק יורי עמד שם נעלב. ואז אנטולי, שהיה פצוע בבטן, אמר ליורי ביובש: "או כן אתה צודק היא צלפית מעולה" וכל החיילים צחקו יותר חזק ויורי נראה עוד יותר נעלב.
כשחזרתי ליחידה שלנו הגנרל שלנו ייבגני רצה להעמיד אותי לדין צבאי על שביזבזתי משאבים חשובים של הצבא האדום וגם אלכסיי המפקד הישיר שלי לא היה מרוצה. הסברתי שרק כך יכולתי לשמור על חיי החיילים ואז ייבגני אמר שחיי חיילים שווים כלום ואילו הציוד הזה יקר ערך. אז אלכסיי שינה כיוון ואמר לייבגני, שהם יוכלו לראות בזה ניסוי של הציוד בתנאי קרב ופייס אותו. אח"כ אלכסיי אמר לי: "את רואה עם איזה אידיוטים אני צריך לעבוד בבקשה תהיי יותר זהירה בעתיד". את חושבת שהיום אחרי נפילת ברית המועצות יש פחות אידיוטים, יש רק יותר, אני בטוחה שמישהו משקה אותם." אמרה נטליה.
"איך פיספסת את הבקבוקים והפחיות נטליה שלי?" שאלה קייט. "תראי הבקבוקים והפחיות לא עשו לי שום דבר רע אז אני התאמצתי לא לפגוע בהם." ענתה נטליה. קייט צחקה עד שכאבה לה הבטן.
קייט לא שיערה שאפשר להיות כל כך מאושרת היא ונטליה עשו הכל ביחד וכל המטלות, אפילו הקטנות והמעצבנות והיומיומיות הפכו למאושרות, כשעשתה אותן עם אהובתה.
יום אחד נטליה נראתה מדוכאת. היא באה אל קייט ואמרה לה "קייט שלי בואי שבי על ידי. אני חוששת מאד שלא תסכימי לדבריי ואני מבקשת שפשוט תשמעי מה יש לי לומר ואז תחליטי." "נראה" אמרה קייט בחיוך. נטליה הוציאה קופסה מרובעת ונתנה אותה לקייט, שפתחה אותה וראתה בפנים שרשרת ועליה דמות של מלאך מאבן ירקן. "קייט שלי התכשיט הזה עובד במשפחה שלי מאם לבת. אימי נלתנה לי אותו כדי שאתן אותו ל"אחת" זו שאוהב עד כדי כך שלא ארצה לחיות בלעדיה. קייט שלי את האחת שלי. האם תסכימי לקבל את התכשיט הזה והאם תסכימי להינשא לי לאשה?" שאלה נטליה בקול רועד וחסר תקווה. קייט הרימה את סנטרה של נטליה ונשקה לה ובעיניים מלאות אהבה אמרה "כמובן נטליה שלי אשמח מאד להיות האשה שלך ויהיה לי לכבוד לענוד את התכשיט המשפחתי שלכם.".
למחרת נטליה הביאה דרכון מזוייף, לפיו שמה היה מרי ווטרס מהעיר אוסטין בטקסס והיא וקייט נישאו זו לזו בטקס אזרחי. שתיהן היו מאד מאושרות וקייט הרגישה, שעבודתה לא תופסת את מרכז חייה כפי שהיה בעבר.
שתיהן חיו באושר ובהרמוניה מאד גדולים ואז הגיע היום הנורא, בו קייט וחוליית הסוכנים שלה נתפשו ע"י טרוריסטים מסוכנים. קייט ראתה טרוריסט מכוון אליה את אקדחו והצטערה על נטליה ועל כך שחייהם המשותפים נמשכו זמן קצר כל כך ואז היד של הטרוריסט, שהחזיקה באקדח נחתכה ומיד אח"כ הוא נערף ונטליה ראתה דמויות של שתי נשים אחת במדים לבנים ואחת במדים שחורים, שעליהם האות היוונית אלפא מחסלות את כל הטרוריסטים בחדר, בו הייתה. האשה במדים הלבנים פנתה אליה ואמרה: "אהובתי צוות אלפא להצלה" והיא הייתה נטליה שלה. קייט הייתה בהלם. "מה נעשה איתה עכשיו, את רוצה להשאיר אותה כאן?" שאלה האשה בשחור בקול נוקשה "היא תישאר איתי, אני לא מוכנה שיקרה לה משהו." ענתה נטליה. "בסדר, אבל אם כך תצטרכי לגלות לה את האמת." אמרה האשה בשחור. "קייט שלי בואי איתי לחדר אחר" אמרה נטליה בעצב. "למה היא מתכוונת?" שאלה קייט "נטליה שלי לא אמרת לי את האמת?" "לא את כל האמת" אמרה נטליה והחלה לזהור באור יקרות כשמכתפיה יוצאות שתי כנפיים לבנות גדולות. "האמת היא שבכלל לא קוראים לי נטליה, אני בכלל לא רוסיה ולמעשה אני גם לא אנושית. אני אריאל של הרוחות מלאך של אלוהים. קייט אהובתי האם את מוכנה לא לעזוב אותי?" שאלה אריאל בעצב רב. "כמובן שלא אעזוב אותך אריאל שלי אני כל כך אוהבת אותך" ענתה קייט ואז הן התחבקו וכנפיה הלבנות של אריאל נסגרו סביבן וכשהן נפתחו הן היו בבית.
"אריאל שלי מי הייתה האשה בשחור?" שאלה קייט. "זו לילית" ענתה אריאל "בגלל זה צוות אלפא כל כך חזק' רק ארבעה מלאכים שנשלחים ע"י אלוהים לאן שהוא רוצה: גבריאל ואריאל בלבן, אשמדאי ולילית בשחור".
"קייט שלי" אמרה אריאל "את רוצה שאגיד לך מה התפקיד שלי בג. ר. או.?" "אני כבר יודעת" ענתה קייט בחיוך. "אחרי שהתאהבתי בך כשגלשנו ביחד בפייסבוק הייתי מלאת סקרנות לגביך והזמנתי את התיק שלך. קראתי אותו ופתאום ראיתי שהתפקיד שלך מסווג. נכנסתי למחשב וביקשתי מידע על התפקיד שלך, שאלו אותי מה הצורך שלי לדעת? ואז כתבתי שהשם שלך הופיע בשיחה שעלינו עליה של תא של אל קעידה שאחריו אנחנו עוקבים. איזה שערוריה התרחשה. זומנתי אל הבוסים שלי ואל הבוסים שלהם ושוב ושוב חזרתי על אותו סיפור וביקשתי לדעת מי את בכלל ומה התפקיד שלך. איש לא אמר לי. לבסוף זומנתי אל המועצה לביטחון לאומי שם היו כל הבוסים של שירותי המודיעין ושם נפגשתי עם איש בשם גבריאל מסוכנות הביטחון הלאומי (NSA), ששאל אותי "כבר אמרו לך מה התפקיד של רב סרן נטליה אנדרייביץ'?" עניתי שלא ואז הוא אמר הסודיות המקוללת הזאת. הוא הסביר לי שאת אחראית על השגת מידע מהצד שלנו על כלי נשק גרעיניים ועל אמצעי הלחימה בהם. "אז את מבינה את הפחד של כולם כאן?" אמר לי "את קישרת בין שני תחומים שאף אחד לא רוצה שיהיו קשורים טרור וטרוריסטים ונשק גרעיני". ואז הוא חייך ולחש לי "אני יודע שאת אוהבת את נטליה והיא מאד אוהבת אותך". הייתי בשוק" אמרה קייט ושאלתי אותו בלחישה "איך אתה יודע?" "אני אחיה של נטליה" ענה לי גבריאל.
לפתע קייט נראתה בהלם כמעט מפוחדת "רגע אחד, נטליה שלי אם את אריאל מלאך של אלוהים זה אומר שגבריאל הוא המלאך גבריאל?" "כן" ענתה אריאל "לזה הוא התכוון כשהוא אמר לך שאני אחותו".
"אנחנו המלאכים" אמרה אריאל "החלטנו שלא ניתן לבני האדם כגזע להתאבד באמצעות מלחמת עולם גרעינית." "אבל מה אתם יכולים לעשות נגד טילים ופצצות גרעיניות?" שאלה קייט. "הרבה מאד" ענתה אריאל "אני אריאל של הרוחות ואני שולטת על אוקיינוס האוויר, שקרוי אצל בני האדם האטמוספירה של כדור הארץ. אני לא אפריע מהטילים הבין יבשתיים לצאת מהאטמוספירה לחלל אבל אני אגרום לכך שכולם ישרפו כשיחזרו לאטמוספירה. חוץ מזה יש טורנדו והוריקנים ופשוט רוחות חזקות וברקים שאפעיל נגד מטוסים ונגד טילי שיוט. מיכאל יפעל נגד כלי השיט והצוללות בים. גבריאל יגרום לסערות חזקות בשמש שישבשו לגמרי את התקשורת בכדור הארץ. וכו'
סוף הסיפור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
