הבלוג של מאיר

למה הם לא נותנים לי להצטרף אלייך אהובתי המתוקה?

נועה שלי אהובתי המתוקה, חודשיים עברו מאז תאונת הדרכים, הנוראית והמיותרת כל כך, שבה איבדת את חייך. חודשיים של ייאוש ודיכאון, של עצב עמוק וכאב בלתי נסבל. חודשיים ובהם ניסיונות התאבדות חוזרים ונשנים שלי, בניסיון להצטרף אלייך אהובתי המתוקה. היית מצפה, שאחרי 6 ניסיונות התאבדות, הם יניחו לי לסיים את חיי ואת הכאב הנורא, שאובדנך מסב לי אהובתי המתוקה נועה שלי. היית מצפה, שבניסיון השביעי סוף סוף אצליח. האין 7 אמור להיות מספר מזל?

אני זוכרת את היום המאושר, שחזרת לחיי, אהובתי הנפלאה. בדיוק נפרדתי מעוד אחת בשורה ארוכה של חברות, שפשוט לא היו זה מאז שנפרדנו, וניסיתי להטביע את יגוני בכוס וודקה מרטיני, כשלפתע שמעתי קול לא מאמין קורא בשמי, הסתובבתי וראיתי אותך יפה שלי, גבוהה ורזה עם שיער שחור גלי ארוך עד לאמצע גבך ועיניים כחולות מקסימות והלב שלי התמלא שמחה. "נועה שלי"אמרתי פתחתי את ידיי לרווחה ועיני התמלאו דמעות ואז את היית שם מנשקת אותי, מחבקת אותי, מלטפת את שיערי האדום, מביטה באהבה בעיני הירוקות, מנשקת את נמשיי. זה היה כל כך טוב ולפתע הייתי מאושרת כל כך להיות שוב בזרועותיה של נועה שלי.

"מה את עושה כאן נוגה אהובתי המקסימה?" שאלת אותי ואני הסברתי לך, שאני מנסה להתאושש מפרידה מהחברה האחרונה שלי ושאלתי אותך "ואת נועה אהובתי?" ואת ענית "מחפשת לי חברה". פתאום הפסקת וסקרת אותי בעיניים אוהבות "נוגה שלי" אמרת לי "האם תהיי מוכנה לחזור להיות חברה שלי?" "בטח" עניתי לך, חיבקתי אותך חזק אלי ונישקתי את שפתייך האלוהיות והייתי כל כך מאושרת.

אהבה של נשים בנות מעל 35 שונה לחלוטין מאהבה של נשים בשנות העשרים לחייהן. היא יותר עמוקה, יותר מלאה, יותר מכל בחינה שהיא. אני כל כך אהבתי אותך והייתי נחושה לא לאבד אותך שוב ולא לחזור על שגיאות העבר. חזרנו לביתך חבוקות ומאושרות. 

הלילה ההוא בזרועותיך נועה שלי היה כל מה שחסר לי בכל מערכות היחסים שלי מאז שנפרדנו. הוא היה אפילו נפלא יותר מהלילות שלנו ביחד נועה שלי, אולי בגלל הזמן הרב שחלף. ליקקתי את גופך המדהים והבשל ונהנתי כל כך לראות את כל השינויים שבו. ליטפתי אותך באצבעות אוהבות ושמעתי בשמחה את אנקות התאווה שלך אהובתי. את ליטפת אותי אוהבת, סבלנית, חושקת. לא לקח לנו זמן רב עד שגמרנו זאת בזרועותיה של זאת, אבל זו הייתה רק ההתחלה של העונג שלנו. המשכנו ללטף, לנשק, ללקק ולענג זו את זו ופשוט לשכב מחובקות ולהיות זו עם זו, שוב ביחד, מאוהבות ומאושרות. בלילה ההוא גמרתי לפחות 5 פעמים אם לא יותר אהובה שלי, נועה שלי מדוע הלכת פתאום מחיי? :(

היינו כל כך מאושרות ביחד. הייתי מוכת הלם מהשינוי שחל בחייך מאז שנפרדנו. כשנפרדנו היינו שתינו סטודנטיות באוניברסיטה בלי גרוש על התחת ועכשיו הייתה לך דירה משלך, היית עורכת דין פלילית מצליחה עם שתי מכוניות: שברולט קטנה ופרארי אדומה. גם לי היו דירה ומכונית, אבל לא הייתה לי פרארי. "הכל שטויות" אמרת לי בחיוך על שפתייך, כשאת מסתכלת עלי בעיניים אוהבות. "אני כל כך אוהבת אותך נועה שלי" אמרתי לך וחיבקתי אותך חזק אלי.

זמן קצר אחר כך עברנו לגור ביחד בדירתך נועה שלי ואח"כ טסנו לחו"ל והתחתנו, אהובתי המופלאה, כי היה ברור לשתינו, שאנו רוצות לחיות כל החיים שלנו ביחד.

ניהלנו ביחד את המאבקים שלנו בגורמים הבירוקרטיים השונים. שיגעת אותי עם כל מיני דברים קטנים אהובתי ואני שיגעתי אותך עם המוזרויות הקטנות שלי, אבל היינו כל כך מאושרות.

אשה שלי, נועה שלי, אהובתי המתוקה, איך יכולת למות בלעדיי יפה שלי? אני לא רוצה לחיות בלעדייך אהובתי. השמש זורחת, הציפורים מצייצות, הפרחים פורחים בשלל צבעים, אבל בליבי יש רק אפר, ייאוש, עצב וכאב. אני כל כך משתוקקת למות.