הבלוג של מאיר

אולגה ז'וקוב הייתה מאסטרית של ג'ודו. היא הייתה מקום ראשון בעולם בדרגה דאן 10 וחגרה חגורה אדומה על מדי הג'ודו הלבנים שלה. אולגה הייתה בלונדינית גבוהה ויפה בעלת עיניים כחולות. היא הייתה רגועה, תמיד אדיבה, תמיד מנומסת מאד ותמיד נחמדה לכל הסובבים אותה, גם כשהם לא היו נחמדים אליה.

בתחום מערכות היחסים האישיות היא לא נחלה הצלחה, כי הייתה פשוט טובה מדי. כולם ניצלו אותה ועזבו אותה בין אם היו אלה גברים או נשים.

אולגה החליטה להרחיב את הידע שלה באומנויות הלחימה השונות והקדישה לפחות שנה ללימוד כל אומנות לחימה. לאחרונה היא החליטה להתמחות בטאי צ'י ולפי המלצה שקיבלה פנתה לקורס, שהועבר ע"י גב' מינג מסצ'ואן.

במהלך הזמן שעבר בקורס הטאי צ'י הלכה וגברה ההתפעלות של מינג מאולגה, שהתקדמה בקצב מסחרר בלימודי הטאי צ'י והפכה לאחת התלמידים הבכירים של הקורס. התנהגותה המנומסת והאדיבה של אולגה וטוב ליבה שבו את ליבה של מינג. "אסור לי לטפח תקוות רומנטיות, בחורה כל כך יפה בטח נשואה, או עם חבר וחוץ מזה מה כבר אני יכולה להציע לה?" חשבה מינג ונאנחה בסוקרה את פניה הפשוטים שערה השחור ועיניה השחורות במראה. "היא כל כך אצילה, יש לה תנועות כל כך יפות, היא כל כך נחמדה וחמודה" חשבה אולגה, כשהסתכלה על מינג "אבל בטוח שהיא נשואה ושהיא לא תרצה אותי".

יום אחד לאחר הלימודים בכיתת הטאי צ'י ולאחר שהתקלחו והחליפו בגדים, הודיעה מינג לתלמידים הבכירים, שבסוף השבוע מתקיים אימון מובחר אצל המאסטר שלה, לי ושכולם מוזמנים. היא פנתה אל אולגה ושאלה אותה בהיסוס אם יש לה תוכניות ואם היא מוכנה לבוא איתה לשתות תה יסמין בבית תה, שאהבה. הדופק של אולגה הואץ ולחייה הסמיקו והיא ענתה "בכיף מאסטרית שלי". "בבקשה תקראי לי מינג" אמרה מינג "אם כך בבקשה תקראי לי אולגה" ענתה אולגה וחיוך שובב על שפתיה.

"אולגה, את מרוצה מהאימון ומהקורס?" שאלה אותה מינג. "כן מאד" ענתה אולגה.  הן ישבו בשקט ושתו את התה. "אני ממש מתאהבת בה" חשבה לפתע מינג בזעזוע "ומה אם היא לא תרצה אותי ומה אם היא סטרייטית?" "אני מאוהבת במורה שלי לטאי צ'י, כמה מקורי וכמה חסר סיכוי" חשבה אולגה בעצב.

"מינג את מורה מעולה, אני לומדת כל כך הרבה ממך והתקדמתי כל הרבה, תוך זמן כה קצר, תודה לך מורה נפלאה שלי" אמרה אולגה. "עם תלמידה מוכשרת כמוך לא יתכן אחרת. אולגה היקרה" ענתה מינג והסמיקה. "היא קראה לי אולגה היקרה" חשבה אולגה בהתרגשות והסמיקה אף היא "אולי בכל זאת יש סיכוי, שאני מוצאת חן בעיניה. הלוואי אני כל כך אוהבת אותה".

"את רוצה עוד תה?" שאלה אולגה את מינג. "בשמחה" ענתה מינג והסתכלה בהנאה על התנועות המעודנות והיפות של אולגה, כשמזגה להן את התה לכוסות. "אלה החיים" אמרה אולגה "לשבת בנחת בבית תה, לשתות תה טעים בחברתה הנעימה של המורה המקסימה שלי לטאי צ'י". "היא אמרה שאני מקסימה" חשבה מינג בהתרגשות "אולי בכל זאת יש לנו סיכוי? הלוואי אני מתאהבת בה יותר ויותר".

"את יודעת שיש לך עיניים מקסימות?" שאלה מינג ולפתע חסמה את פיה בידה ושאלה "באמת אמרתי את זה?" בזעזוע. "כן" ענתה לה אולגה בשעשוע. היא אחזה בסנטרה של מינג ונישקה אותה על שפתיה. מינג הייתה מזועזעת, אך גם מאושרת והחזירה לה את הנשיקה ועצמה את עיניה בהנאה. "את חושבת שנוכל להיות חברות?" שאלה אולגה. "או כן אולגה שלי." ענתה מינג.

הן חזרו לביתה של מינג ושם בילו בנעימים ביחד. בימים שלאחר מכן בילו ביחד בהזדמנויות שונות עד שהגיע סוף השבוע אצל המאסטר לי. מינג הציגה בפני המאסטר שלה את תלמידיה הבכירים, אולם, כשהציגה בפניו את אולגה שלה קד המאסטר שלה קידה עמוקה בפני אולגה ואמר "זהו כבוד גדול לאחווה שלנו, שאת לומדת עימנו טאי צ'י." מינג נשארה בפה פתוח מתדהמה. לבסוף סגרה אותו ואמרה "מה קורה פה. למה אתה קד לה?" "את לא יודעת מי היא?" שאל מאסטר לי. "היא אולגה, התלמידה המובחרת שלי" ענתה מינג. "יכול להיות" ענה מאסטר לי "אבל היא גם אולגה ז'וקוב המאסטרית העליונה בעולם של הג'ודו". "זה נכון?" שאלה מינג בהשתאות את אולגה שלה. "חשבתי שידעת" ענתה אולגה שלה בחיוך חיבקה אותה ונשקה לשפתיה.