החלטתי לשנות קצת את הסיפור,
וכנראה שהוא יהיה יותר ארוך מהמתוכנן.
A Smile For You - פרק 25:
לילה אם כל הכיתה ביחד בחורשה מול מדורה מסכנה אחת, זה הדבר הכי נורא שאתה יכול לעבור, לפחות כך חשבה לאורן.
היא ישבה כרגע עם דניאלה, מתנתקת מכל מה שקורה מסביב, במיוחד מהמורה שמספר לכולם שטויות.
''מה קרה לך לאו? מאז הצהריים את בבלאק אאוט מהעולם" פנתה דניאלה אל לאורן. ''כואבת לי הבטן'' מלמלה לאורן בשקט. ''בואי נבקש תה חם'' הציעה דניאלה וזאת לא ענתה. ''עזבי אני סתם בהיריון'' ,'' מה?!'' קטעה אותה דניאלה בצעקה שגרמה לכולם להסתכל בה.
''אל תשימו לב אליי'' היא פנתה אל חבורת התלמידים והמורה.
''זה היה בצחוק'' אמרה לאורן, היא צחקקה על דניאלה על כך שהאמינה לבדיחה הגרועה הזאת.
''שלא תעזי לצחוק ככה, את רוצה שהלב שלי ייצא החוצה? או שאני אגיע לקומה?'' התלוננה דניאלה, ''תרגיעי קצת דני, זה לא יקרה יותר...אני מקווה'' אמרה לאורן.
הלילה המשעמם עבר סוף סוף, למחרת בצהריים כולם חזרו לבתיהם, ופלוס נתנו להם עוד יום חופש.
''טוב שנזכרת להתקשר לשאול לשלומנו, לספר מה איתך....אבל אני מבינה שלא אכפת לך בכלל ממה שקורה איתנו ומזה שאנחנו דואגים לך'' אמרה האם של לאורן בכעס, ''אוי אימא הייתי בטיול מה היה יכול לקרות איתי?!'' , ''הכול!'' צעקה האם.
''בפעם הבאה תתקשרי'' אמרה האם וחבקה את בתה, לאורן שנאה בכל ליבה כשאימא שלה נהגה לנזוף על כמה שהיא לא בסדר.
''איפה אבא?'' שאלה לאורן כאשר הניחה את תיקה בחדר, ''הוא בעבודה, מיקי הלך לטייל עם חברים'', ''לא אכפת לי איפה מיקי שאלתי רק על אבא'' קטעה אותה לאורן בכעס.
''את רואה איך את מתנהגת? זוועתי פשוט..ממי ירשת את זה?!'' צעקה עליה אימה. ''אולי ירשתי זאת ממך אימא...את היחידה שמתעצבנת פה כל שנייה' חשבה לעצמה לאורן ונשכבה על המיטה, סוף חופש, היא הרגישה את הרוגע מסביב , היא שכחה לרגע את כל מה שיש מאחורה ופשוט נרדמה.
אך אחרי חצי שעה היא שמעה את האם קוראת לה לרדת למטה.
''מה יש?'' שאלה, ''יש מישהי בדלת, היא רוצה לדבר איתך'' אמרה האם ועלתה בחזרה לחדר השינה.
כאשר לאורן ניגשה לדלת היא הזדעזע, מולה עמדה בוניטה בבגדי שרמוטה וחייכה כאשר זאת הופיעה.
''היי'' פנתה אליה בוניטה. ''את יכולה לעשות את זה קצר? אני רוצה לישון כי אני מותשת...ואין לי כוח אלייך..אל תיעלבי'' אמרה לאורן בגסות.
''רציתי פשוט להתיידד איתך, אני מרגישה שהייתי לא בסדר איתך...'', ''אולי ביום אחר, ביי ביי'' קטעה אותה לאורן וטרקה לה את הדלת בפרצוף בלי בושה.
''איך היא העזה בכלל?!'' התעצבנה בוניטה, היא הרגישה שעומדת להתפוצץ וכך השנאה שלה כברה עוד יותר.
היא הייתה בדרך הביתה וכאשר עברה דרך גן שעשועים ופגשה באחיה של לאורן, עלה בראשה רעיון ''גאוני'' .
''מה קרה אייס?'' פנתה סבתה שלו אליו, ''אני בסדר'' ענה. ''אני רואה שאתה לא...'', ''אני פשוט דואג לך...את הרי חולה'' שיקר אייס, הוא דאג לסבתה שלו מאוד, אבל לא בגלל זה מצב רוחו היה הרוס.
''התיידדת כבר עם הנערה ההיא? לאורן...'' שאלה אותו. ''בע..רך...'' גמגם.
היא בהתה בו, היא לא האמינה לו, היא הכירה אותו יותר מידי טוב בשביל להבין מתי הוא משקר ומתי הוא לא.
''חזרת סוף , סוף '' הוא שמע את קולה של נואל פונה אליו, רק עכשיו היא התעוררה. ''איך היה בטיול'' שאלה.
''בסדר...אני חושב'' לא היו לו מילים מתאימים באותו הזמן. ''טוב'' פלטה.
נואל רצה מהר להתלבש, אחרי זה הכינה אוכל לו ולסבתה.
''אייס תטפל בסבתה בזמן שאהיה חסרה, אני הולכת אל לאורן'' אמרה נואל ויצאה.
''התוכניות השתנו!'' צעקה בוניטה כאשר נכנסה לאותו החדר, בו היו שני השותפים שלה.
''בקשר ללאורן?'' שאל אותה הנער. ''כן בקשר אליה'' ענתה.
היא התיישבה על הכורסה והורידה את נעליה. ''צריך להיפטר ממנה עכשיו, ואני יודעת בדיוק איך לעשות זאת'' היא חייכה חיוך חשוד לכולם.
''אז אולי תגידי'' התעצבן הנער, ''קודם צריך לתפוס את אח שלה, הוא משחק כל צהריים כמעט עם החברים שלא בגן השעשועים שמול הבית שלו , לך לשם ותתפוס אותו'' הורתה לו. ''ירדת מהפסים?! אנשים יראו אותי'' צעק.
'' אין שם אף אחד....תעשה את זה כמו שצריך...אתה יודע בדיוק איך'' היא החזירה לו בצעקה ונאנחה על הכורסה כאשר יצא.
''ומה...א..אני אע..שה?'' גמגמה קלות מינה. היא הרגישה עכשיו מעט חרטות על זה שהצטרפה אליהם.
''את תכתבי את מה שאכתיב לך'' ענתה לה בוניטה.
נואל ולאורן ישבו כרגע בחדר של לאורן, הן דיברו מעט על הדברים שסובבים אותם, לאורן שיתפה אותה בקושי עם מה שקרה לה עם אייס, אבל נואל ניסתה לעודד אותה בכל מקרה.
''תגידי איך את חושבת...אני ופירו יכולים להיות זוג מתאים?'' שאלה לפתע נואל, לאורן הייתה גם מופתעת מהשאלה, היא גם לא ידעה מה לענות, הרי גם היא חיבבה את פירו מאוד.
''אני מניחה ש..כן '' מלמלה לאורן וחייכה חיוך קטנטן.
בדיוק אחרי שניות ספורות נשמע צלצול בדלת, אימא של לאורן הייתה בעבודה ואבא שלה עדיין ישן,
לאורן ירדה יחד עם נואל לפתוח את הדלת, כאשר פתחה לא היה שם אף אחד, חוץ ממכתבון קטן שהיה מונח לו על האספלט.
' אם את רוצה לראות את אח שלך בחיים,
תבואי מחר בשמונה בערב רחוב ביאטריס שבעים ושבע.
אם את תקראי למשטרה, אחיך המתוק ימות ישר. '
פחד עטף את לאורן כאשר קראה זאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
