טוב הינה פרק 28 מהסיפור
A Smile For You
אני מכינה עדיין פרקים להמשך הסיפור,
אני מוכנה להביא כל מיני שאלות תמיד בסוף הפרק שאולי ישמשו לכם כספויילרים,
וגם אני עדיין חייבת לכם פרק כפיצוי על זה שלא עדכנתי,
אני אכין אחד כזה אבל כרגע אני לא יודעת מתי.
מהיום אנסה להתמיד לעדכן כל 3 ימים.
בפרק הקודם:
''הינה המעלית, רוצו אליה'' צעק אייס.
כאשר המעלית נפתחה, הם מיהרו להיכנס.
פירו עצר את המכונית על יד המעלית, ומיהר לנתק את החשמל, הוא היה מומחה בזה.
''זהו הציפורים שלנו לא יברחו רחוק'' צחקק פירו.
''אני אקח את בוניטה לבית חולים בנתיים'', ''לא! אני אסע לבד, אתם תדאגו להרוג אותם, מצדי יחד עם אייס'' קטעה אותה.
''יש הפסקת חשמל, דווקא עכשיו?! '' התעצבנה לאורן. ''הכול יהיה בסדר, אני מקווה '' אמר אייס.
''תודה על העזרה'' הודתה לו. ''מצטערת מיקי.., אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל אני מתה מפחד כרגע'' מלמלה לאורן, אפשר היה לראות שהיא רעדה מעט.
אייס התקרב וחיבק אותה.
פרק 28:
''אני שומע קולות מבחוץ'' פלט מיקי בבהלה, הוא ישר נצמד אל לאורן. ''מה יקרה אם הם יפתחו את המעלית?...הם הרי יהרגו אותנו'' לחשה לאורן, ''צריך לשתוק ולהיות סבלניים'',''סבלניים?'' קטעה אותו לאורן, היא התעצבנה ממה שאמר.
''אני אמרתי לנואל שתזמין משטרה, אם אני אתעכב חצי שעה מבלי להודיע מה איתי'' הסביר.
אחרי דקות נוספות הם התחילו לשמוע את קולו של פירו.
לאורן נצמדה אל אייס, מה שטוב היה זה שהם בקושי ראו אחד את השניה ולכן היא לא הייתה צריכה להפגיש במבטו.
''המקום מוקף, אין טעם להסתתר, תצאו בידיים מורמים'' הם שמען מישהו מדבר דרך מיקרופון.
הקלה חבטה בהם, הם הרגישו יותר בטוחים עם זה שהמשטרה הגיעה.
''רוצי!'' הורה פירו למינה, ושניהם נעלמו מהמקום כלא היו.
כאשר החשמל חזר, אייס, לאורן ומיקי מצאו דרך לצאת מהמקום מבלי שהמשטרה תשים לב אליהם.
הם הלכו כל הדרך בשתיקה, ''ממ...מ.מאיפה האקדח?'' שאלה בחששה לאורן. ''סתם..מחבר אחד..'' ענה, ושוב שררה שתיקה ביניהם .
''מיקי בבקשה אל תספר כלום להורים'', ''אבל לאורן...הם צריכים לדעת'' טען מיקי.
''הם לא! אני לא רוצה להדאיג אותם, אז..בבקשה'', ''טוב'' הסכים למרות שלא כל כך רצה.
כאשר הגיעו למדרגות הבית, מיקי רץ מהר לתוכו, ואייס ולאורן נעצרו. ''תודה על היום'' חייכה לאורן, ''כן..אמ..אין בעד מה'' מלמל בשקט.
''טוב אני זזה, נפגש...'' כאשר התכוונה ללכת הוא עצר בעדה בעזרת נשיקה על שפתיה הרכות.
''אני לא מאמינה שזה קרה'' גיחכה לעצמה לאורן אחרי שהתנתקו אחד מהשניה, ''נפגש'' חייך אייס והלך.
''מה קרה לך יקירתי?'' שאלה הסבתא את נואל. ''שום דבר'' נואל ניסתה לחייך אך לא יצא לה.
''לא תוכלי להסתיר ממני כלום'' צחקקה הסבתא. נואל לא יכלה לספר לה על המקרה עם אייס, לאורן ו'הכנופייה' , לכן החליטה לשקר.
''אני...נראלי שאני מאוהבת'' אמרה נואל, ''במי?'' שאלה הסבתא.
''אני חושבת שבפירו...לא יודעת יש לי רגשות חזקים כלפיו..והוא חמוד כזה'' הסמיקה נואל, ואז היא הבינה שכל מה שאמרה זאת לא המצאה, אלא המציאות.
''אני בבית'' הם שמעו את קולו של אייס ומיד ראו גם אותו, ''סבתה נדבר אחר כך, טוב?'' שאלה נואל כדי לדבר עם אייס, וזאת הסכימה לה.
לאורן נכנסה הביתה , הוריה הביטו בה בזעם, במיוחד אימא שלה.
''כן גברת אנחנו שומעים אותך, איפה היית?'' צעקה עליה האם, ''בכית?'' ישר שאל האב כאשר הבחין בלאורן, עינייה עדיין נצצו מדמעות, והפחד עדיין שרר בה. ''לא'' ענתה לאורן לאחר שחשבה מה להגיד.
''אני שומעת'', ''הייתי אצל דניאלה'' שיקרה לאורן.
''שקרים,שקרים,שקרים...נמאס לי מזה לאורה, אני דיברתי עם דניאלה היא אמרה לי שלא היית אצלה, כנראה שלא אכפת לך שהורייך דואגים לך'' צעקה האם מאוכזבת מבתה, ''אפשר לחשוב עדיין לא כל כך מאוחר'' לאורן ניסתה להגן על עצמה.
''פשוט אל תפני אליי יותר'' אמרה האם וניגשה למטבח.
לאורן הביטה באביה שהניח את ידו על כתפיה, ''תדברי איתה מחר בבוקר'' פלט האב והלך.
''איך הלך? הכול בסדר?'' שאלה נואל, הוא ענה שכן וחייך לעצמו, ''למה אתה מחייך? מה קרה?'' שאלה בסקרנות נואל.
''כלום'' גיחך, ''כן, בטח...אתה הרי יודע שממני לא תסתיר כלום'' נואל התקרבה אליו עוד יותר.
אייס לא יכל לעמוד בפניה ולכן נשבר וסיפר שבינו לבין לאורן יש קשר זוגיות.
נואל שמחה בשבילו,ומצד שני היא קנאה שיש לו חברה ולה אין אף אחד, ושאהובה ''אוהב'' מישהי אחרת.
''אני אהרוג אותה, אהרוג אותה'' צעקה בוניטה לכל בית החולים, ''תירגעי קצת'' אמר פירו, ''להירגע?'' התפרצה.
''תשתקי, טוב? כי לידיעתך זה בית חולים....ויש פה גם מאבטחים...אז תסתמי'' לחש לה פיטר.
בוניטה ניסתה להירגע ואז הביטה במינה, ''שמחה?'' שאלה. ''לא'' מלמלה מינה.
''למה שלחת לאייס פתק? תעני מיד לפני שאני שולחת אותך לעולם האחר!'' הרימה את קולה בוניטה.
''אני לא שלחתי לו שום פתק, אז לכי תוכלי את הלב שלך'' שרקה דרך שיניה מינה.
''אני אטפל בך עוד'', ''את פתטית , אני הצטרפתי אליכם כדי לעזור ולא כדי להרוס....'' קטעה אותה מינה.
בוניטה נשכבה בחזרה על המיטה, ''פירו תביא לי את האקדח'' הורתה בוניטה.
''את צריכה טיפול מוחי או מה? את בבית החולים, את לא באמת תהרגי אותה פה'' פירו מיהר להגן על מינה, או יותר נכון על הגב שלו.
'' תביא לי!!!'' צעקה, והוא הביאה לה. היא כיוונה את האקדח לכיוונה של מינה.
דרך אגב מי שרוצה אולי הסבר על הסיפור שלא הכנתי מוזמן לבקש.
המשך סופ''ש נעים לכם3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
