הפראנויה הזו שרובצת אצלי בראש בנוגע אלייך לא מסתיימת
הסיוטים בלילה לא חודלים
אבל כשאני איתך זה שונה, כשאני איתך זה אנחנו מול כולם
זה אני ואתה נגד כל העולם
אבל למה זה ככה? למה זה צריך להמשך?
יש לי פנטזיה כזו שתחזור לישון במיטתי
שתשב איתי ועם משפחתי
זה פשוט לא קורה זה לא יכול לקרות
זה לא נכון כל המצב הזה הוא לא בריא
אני רוצה לישון טוב בלילות
אני רוצה לסמוך עלייך לא רוצה לבד
אני צריכה סביבי אני צריכה איתי
אני שוב לבד
הלבד הזה למה הוא כל כך קשה?
למה הוא תמיד מסובך
והכל מתערפל עם כל מילה
רק רציתי שיהיה לי על מי להשען
אני לא זקוקה למשענת, רק רוצה חבר
לא חיפשתי בן זוג כדי להראותו בפניי רבים
יש עוד כל כך הרבה בעיות ומכשולים
אקרא לזה כך נקרא לילד בשמו
זה לא קל להיות לבד בעיקר שסביבך יש המון
זו רק תקופה היא תעבור
אני יודעת...
אני מקווה. אני כאן כדי לשנות.
עכשיו תורי לצרוח עכשיו תורי לדרוש
מתי יהיו חדשות טובות לגבינו?
זו דרישה ולא רצון...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
