אתם יודעים יש כל כך הרבה אנשים שזוכרים את איוון והכל אבל על דוד אין כלום. זתומרת, אני בטוחה שמי שהכיר אותו בוכה עכשיו ועצוב.. אבל אף אחד לא כתב עליו כמו שכתבו על איוון... וזה כבר לא מגיע לו..

כשאני חושבת עליך אני נזכרת בכל הפעמים שעבדת עלינו.. ושהיה כיף לצחוק איתך.. והאמת היא שיש הרבה מאוד דברים שאני לא ממש זוכרת ולכן קצת קשה לי לכתוב את הפוסט... כן, בכל זאת הרבה זמן לא באתי אל איוון.. כך שלא יצא לנו לצחוק ביחד והכל. אבל לפני 3 שבועות, כשדיברנו ארבעתנו, רציתי שתדע שהיה ממש כיף... היה ממש מצחיק לבוא אל איוון כשהיית שם, וזה גם היה כיף. ולפעמים אני ממש מצטערת שלא הכרתי אותך... ואולי זה בגלל שאני כבר לא אוכל להכיר אבל בכל זאת, לא הכרתי אותך מספיק בשביל לכתוב עליך ממש פוסט כמו איוון... אתה ילד עקשן. אפילו אחרי מה שקרה נלמחת על החיים שלך. לפעמים אני חושבת על מה שהיה קורה אם... אם הרכב הצבאי ההוא היה מתנגש בכם מקדימה ולא מהצד.. ואם ואם ואם ואם... ולמרות שהיית עקשן ושובב, עדיין היית ילד ממש מקסים.

אני יודעת שפוסט כזה קצר לא מגיע לך, אבל באמת שזה כל מה שאני יכולה לכתוב. אני יודעת ואתה יודע שזה לא באמת מראה את כל מה שיש לי להגיד.. פשוט יש מילים שהלב יודע, ואני עדיין לא למדתי אותן...