סט חדש שצילמתי אי שם בתחילת חודש יולי, ורק עכשיו הועלתי בטובי לערוך את התמונות.
אני והמצלמה ברוגז בתקופה האחרונה. אני עדיין מנסה לברר למה...
השיחרור מתקרב... בצעדי ענק. אני כבר כל כך מרגישה את הסוף, אבל גם לא לגמרי מעכלת את גודל השינוי שהולך לקרות לחיים שלי.
יש לי הרבה תוכניות, כל מיני כיוונים. עוד לא לגמרי התפקסתי על הכיוון שבו אבחר, אבל מה שבטוח הוא שבקיבוץ - אני לא נשארת.
יש לי פחד עצום מלהיתקע פה, או להיתקע בכלל. הגדרתי לעצמי תקופה קצרה של 3 שבועות-חודש להתאפס על עצמי, ויאללה - לחיים האמיתיים.
אני מפנטזת על דירה משלי כבר שנים... ככל שהתבגרתי ככה הרצון והצורך שלי לפרטיות ולמרחב שהוא רק שלי התעצם. ועכשיו זה כבר נעשה ממש קשה. אני לא מוצאת את עצמי בבית יותר. גם אף פעם לא יכולתי באמת לקרוא למקום הזה 'בית' בלב שלם.
אני מרגישה מוכנה לקפוץ למים העמוקים, עם כל הפחד שבדבר - לאט לאט לומדים לשחות .
אז... שותפים לדירה בתל אביב?
I Remember Years Ago,
Someone Told Me I Should Take Caution When It Comes To Love.
I Did.
בברכת "אין לי מושג מה הקטע של סוכות אבל פאק איט! חופש!", מאחלת לכולם חג שמח.