נכון...לא כתבתי כבר דיי הרבה זמן...חיפשתי נושא מעניין לכתוב עליו שיהיה גם דיי אמיתי...ומצאתי!!! :)
היה לי חלום לא מזמן בהמשכים. החלום נמשך במשך 3 לילות וזה דיי סיוט שאני לא מציאה לאף אחד לחלום..חח
היום אני אכתוב את הפרק הראשון ואת הפירוש שפירשתי כביכול לעצמי...אם אתם רוצים תכתבו לי גם את החלומות שלכם אני אפרש. תשימו לב למשפטים המודגשים.
פרק 1:
החלום מתחיל בלילה במגרש הספורט של החטיבת בניים שלי. היה בה הרבה אור ואני הייתי לבושה חגיגי כנראה היינו אחריי אירוע כלשהו. חיפשתי את הדרך החוצה ללכת הביתה ובאופן מוזר אני מגיעה למסדרון חשוך אבל דווקא ראיתי לאן אני הולכת והלכתי בבטחון מושלם. המסדרון היה דיי ארוך והיתה פנייה שמאלה שכהראה לא הייתי צריכה לפנות בה...או שכן אחרת לכו תדעו מה היה קורה לולא הייתי ממשיכה ישר.
אחריי שפניתי נכנסתי לשירותים. השירותים היו של הבנים. הם היו מגעילים, היתה נורה אחת מהבהבת והרבה תאים סגורים. כאילו מישהו היה בפנים אבל בעצם הם היו ריקים. אחד מהם היה פתוח האסלה בתא היתה מלאה עובש ירוק מגעיל כזה והיה ממש סירחון כבד שם. לא היתה לי ממש ברירה נכנסתי לתא וכשסגרתי את הדלת מצאתי את הראש של אבא שלי תלוי שם ללא גוף נוטף דם כאילו הרצח שלו היה ממש טרי.
נעזוב לשנייה את החלום אני אתייחס לפרט של הראש של אבא שלי! כרגע חיי איתנו במשפחה החבר של אמא שלי. את האבא האמיתי שלי מעולם לא פגשתי ואני לא יודעת עליו שום פרט. אפילו לא אייך הוא נראה. אם אתם רוצים אני אפרט יותר על הבעייה הזאת בהמשך הבלוג שלי.
נחזור לחלום...
מרוב בהלה התחלתי לרוץ ממש מהר. כמובן שבחלום ממש קשה לרוץ וראו את זה בסלואו מושן כזה..חח אחריי שאני רצה וממש מתעייפת אני מגיעה לאולם לבן לגמריי כמו בסרטים אחריי שאנשים מתים הם מגיעים לחדר לבן זוהר כזה. היו שם המון דלתות הן פיזית היו סגורות אבל לא נעלות יכולתי להכנס לכל אחת מהן. לאחר שנכנסתי לאחת מהן מצאתי את עצמי בבית שלי. לרגע חשבתי שהסיוט הזה נגמר כי ראיתי את אמא שלי מחייכת אליי.
אבל שמתי לב לחיוך שלה הוא היה משונה...כזה כאילו היא מסתירה ממני משהו.....
המשך יבוא....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
