נאמר כבר הכל...

"עם עצמי
מעט שייך לאחרים
הרבה יותר שייך לעצמי
לשגעונות ולרעיונות מוזרים
הממתחוללים בתוך ליבי
אוהב את ביתי המבולגן
להפתעות בלתי צפויות תמיד מוכן
מעט שייך לאחרים
אך שואף את אוירת הקיבוץ והאנשים
אוה להתהלך בשבילי המשק
להתבדח ולצחקק כשמתחשק
ולהיות עם עצמי כשהלב קודר וחורק
מעט שייך לאנשים, מעט שייך לאחרים
הרבה יותר שייך לעצמי
כי זה אני"
1991
 שמואל ברגמן ז"ל.

בדיוק לפני 3 חודשים זה קרה, ה- 5.3 זה תאריך שבחיים לא ישכח..

הזמן עובר כ"כ מהר שאני אפילו לא מספיקה להיזכר ולהתגעגע,כי אין מה לעשות חייבים להמשיך בשגרה..

3 חודשים האלה היו מהירים כמו 3 החודשים שהיית חולה.

כל מילה ומילה בשיר שכתבת מאפיינות אותך..כל דבר עשית כרצונך והרבה רק בשביל עצמך..

הלכת בדרך שלך,בשגעונות שלך,ברעיונות שלך!

לא היה לך אכפת מה אנשים אחרים חושבים,העיקר שתהנה מהחיים,לרע ולטוב שבדבר.

ועכשיו אני רק מבינה למה ניתן לומר עלייך את המשפט:"אני חייתי בינכם כמו צמח בר" כמו שכתבו במצבה שלך.

הלוואי והיית יכול לתת לי קצת מעצמך כי הרי אני כלכך שונה.

אם רק היית מתאר לעצמך איזה חלל ריק השארת וכמה אתה חסר.

דוד שמואל?

אולי הזמן עובר מהר,אבל אותך אני בחיים לא ישכח.

אתה תמיד תישאר בלב שלי, ושל כולנו.

3>