נאמר כבר הכל...

למרות שאין כלכך הרבה וכלכך ממה,

מנסה להנות ממה שיש.

כי כרגע הכל נטול בכפות ידי ..

אז כן אני לא יכולה לעשות שינויים גדולים,

אבל גם הקטנים שווים משהו,

גם אם זה לשנייה או לרגע-

זה שווה את זה.

גם אם זה יהיה יום כזה ויום כזה-

זה שווה את זה..

כי כרגע אין ממש ברירה, צריך להסתדר עם מה שיש.

הזמן לא יחזור לאחור והעבר לא תלוי בי, הוא כבר היה. ואי אפשר לחזור לאחור...

מה שאני לומדת השנה זה להעריך את מה שיש לך- משפט נדוש אבל נכון.

לחיות את ההווה מבלי לדאוג ליום שאחריו. כי ככה לא יהיה לנו עבר.

ולא לקחת הכל מובן מאליו. כי יום אחרי זה כל מה שחשבת שיש לך ,יכול כבר לא להיות.

ואני לומדת להסתדר  עם זה  מיום ליום בניגוד לכל מה שחשבתי.. אפילו דיי טוב אפשר לומר.

בדיוק שחשבתי שהכל בלתי אפשרי ולא הגיוני,הבנתי שיש לי את עצמי ואני לא צריכה אף אחד שירים אותי למעלה חוץ מאת עצמי.

אולי זה דווקא טוב שזה קרה.....

 אבל מה שלמדתי הכי טוב?

זה שצריך להפיק ממה שיש את ההנאה בחיים- גם אם זה נראה שאין ממה.

"בוא נחייה כאילו אין מחר מה שלא יהיה לא מתחרטים על שום דבר ומה שיהיה יהיה.. ומה שיהיה יהיה..

בוא נחיה כאילו אין מחר.."

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

עדכון:

הלוואי וכל שנה יהיה שבוע שלם של מבווול ורעמים וברקים !

אבל שבוע אחד,

מספיק.