אני אתחיל בידיעה שהעיצוב החדש של ישרא בלוג פשוט מזעזע!
שלא ישימו אותו,תשאירו אותו ככה את ישרא הישן שנותן את האווירה הזאת אפשר לומר הבייתית.
במקום זה שמים לי עיצוב של אתר חדשות עם מלא פרסומות למדורים אחרים באתר,אז זהו לא מעניין אותי פורומים וכל מה שאתם שמים שם מסביב והריבועים הכל כך מרובעים האלה!
וישרא בלוג עכשו שנראה חופשי יותר ויותר עושה חשק לכתוב בו.
בכל מקרה לא כל מה שאני רוצה לכתוב כאן זה רק ישרא.
היום ראיתי את הסרט "ג'ונו" בטוח ראיתם את הכרזה או פרומו או פרסומת של הסרט,הילדה הצעירה שנכנסת להריון ומחליטה בסופו של דבר לשמור את התינוק ולתת אותו לזוג שלא יכולים להבא ילדים.
אז היא החליטה להביא את התינוק לזוג דיי צעיר (ג'ניפר גארנר משחקת את הבת וכמה שאני אוהבת אותה היא ממש הייתה מעצבנת שם..הדמות לא ג'ניפר..) והילדה והבעל מוצאים הרבה במשותף,סרטי אימה ישנים,להקות רוק ישנות,ניגון על גיטרה ולחנים שונים.
בסופו של דבר הבעל מתאהב בה ורוצה לעזוב את אשתו ולהיות איתה,אבל היא כמובן שלא מסכימה.
אפשר לנתח את המצב לכמה מצבים.. (אווהה איזה משפט..)
1.שהוא פדופיל (מה לעשות שהיא בת 16 והיא עוד קטינה)
2.לראות את המצב קצת יותר מבחינה של רגש,של כימיה,של אהבה.
נורא נורא נורא התחברתי לקטע הזה,לא לקטע של ההריון אלה לקטע שהבעל מתאהב בה.
אני חושבת שמבוגרים יותר ממני רואים אותי שונה ממה שרואים אותי בני גילי,אפילו הם רואים אותי יותר מבפנים ומה שאני מבפנים,כי מה לעשות ככל שמתבגרים האופי נהיה דבר קצת יותר חשוב אצל רובנו.
זה אפילו קצת מפחיד אותי,אני מפחדת מאנשים מבוגרים שנחמדים אלי,אפילו ממורים בנים.
זה קצת מאיים אפילו,זה קצת מפחיד,סתם ככה בלי סיבה.
