לא חשבתי שזה יקרה,
אבל זה קרה.
ואני ידעתי שזה יחזור לך, אבל אף אחד לא הקשיב לי.
האמנתי, באמת שהאמנתי.
רוית השמנה.
פגועה, שבורה, בוכה.
3\>
אני עדיין שבורה, פגועה ולא מפסיקה לבכות.
אבל אני רוצה להודות, לכולם.
לכל מי שעזר, לכל מי שניסה לעודד [והצליח].
תודה מכל הלב, תודה.
3>
-תודה מיוחדת ליול, שסבלה לדבר איתי חצי שעה בטלפון, כל יום.
אני כלכך אוהבת אותך.
-עוד תודה לאוג, שסבל אותי גם, בדיבור בטלפון, במסן וזה.
תודה שאתה פה בשבילי.
אני אוהבת אותך.
אבל באמת שתודה לכולם, אין לי מילים להודות לכם.
זהו, בתקווה להפסיק לבכות
ולעבור את זה כמה שיותר מהר,
רוית השמנה, שצריכה ללמוד לסתום את הפה לפעמים.לא משנה מה תגידו, אני מכוערת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
