הסתכלתי אחורה (אני בדרך כלל לא עושה את זה)
ואני מבינה כמה הצורך שלי להסביר את עצמי גדול כמה כאב יש בפנים ואני מבינה כמה שבחיים בחיים אני לא אדבר על זה עם אפחד אני החלטתי כבר מזמן שאני יהפוך לטיפוס שמקשיב, ולא לזה שמדבר
והבלוג הזה, נכון שהוא לא נותן לי הכי הרבה אבל אם הוא עוזר אפילו קצת זה שווה את זה!
אני לא יגיד שהוא עוזר לי לעשות סדר בנפש אבל זה פשוט כל מילה שאני רואה כתובה עוזרת לי להבין את עצמי קצת יותר טוב, עכשיו יותר מתמיד אני יכולה להגיד שאני לא מכירה את עצמי והבלוג הזה נותן לי קצת עוזר קצת ועדיין יש דברים שאני יודעת שאני לא יבין או שייקח לי זמן להבין אבל אני מקווה שאיכשהוא זה ייקרה=]]
אבל לדעתי אי אפשר לעשות סדר בנפש תמיד יהיה משהו שלא במקום משהו שלא נבין הדברים תמיד ישארו מעורבבים זה בזה.
הסבר יותר טוב "שטויות, אי אפשר לעשות סדר בנפש, הנפש היא לא מגירת גרביים ורגשות לא ממיינים לפי גודל וצבע, לך תפריד ותזווג חרטה וסלידה וגעגוע ותשובה ושאט נפש"
(פרפרים בגשם)
זה עדכון קטן, בפעם הבאה שאני יצליח להכנס אני יעשה יותר=]]
מבזק אופטימיות
אתמול בשיעור מתמטיקה: אני והדלמטית שיחקנו בכדור סלוטייפ ורוד- היה כיף, זרקנו אפילו מעל המורה צחקנו כל השיעור=]]
ואז הגענו לשלב שדיברנו (צחקנו) על הבגרויות=/ היה נחמד=]]