וואו.
כמה זמן לא הייתי פה Oם
טוב..אמ..יש לי חבר.
><"
חח קוראים לו ליאב =)
והוא ממש מאמי.באמת אחלה בנאדם.
אני מאוהבת וזה כ"כ מפחיד כי בכל שנייה אני מפחדת לאבד אותו.
כשאני לידו הלב שלי עוד שניה מתפוצץ
אבל אני משתדלת שלא לדבר יותר מידי.
לא להגיד משו לא במקום.
לא לעצבן.
לא להידבק.
להיות בשקט.
כמו כלבה טובה.
הגיע הזמן לא?
מאז שאנחנו חברים נפגשנו כל יום.ברצף.
אני כבר הייתי בטוחה שנמאס לו ממני.
מכל הדברים שאני לא מסכימה לעשות ><
ולמרבה הפלא הוא עושה שמיניות באוויר כדי שאני יבוא Oo
כשהוא אומר "אני אוהב אותך" הוא לא מסתכל על ציצי
או על השפתיים
הוא מסתכל לי ישר לתוך העיניים.
רואים שהוא אוהבים אותי.
וזו הרגשה מהממת.
אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.[למרות שאני מקווה שממש לא.]
אז לי יותר מה לכתוב.
אני הולכת לסגור את הבלוג.
כי כבר בהתחלה הוא נפתח סתם,
כדי לספר בו דברים.
אבל יש לי פסיכולוגית.וזהו.
אולי מידי פעם כשאני ממש ירצה אני יספר פה משו.
להת'.