נכון תמיד חשבתם איזה כיף אם יהיה איזה אתר אחד, או בלוג מעניין, מעניין על אמת. שיתעדכן כל הזמן, שכשיהיה משעמם אני תמיד יוכל להיכנס אליו. אם זאת המשאלה שלכם. תקראו לי מגשימת המשאלות שלכם. אז זה מה שיקרה בבלוג הזה:

1. הוא יתעדכן כל שבוע.

2. מי שרוצה להגיד לי דברים אישיים יוכל לשלוח לי אותך למייל.( [email protected])

3. אם יש נושא מסוים שתרצו שאני אדבר עליו תשלחו הודעה.

אז...שנתחיל?

קוראים לי לירון אניבת 11 מהרצליה.

אני משחקת כדורסל. ועל זה רציתי לספר לכם.

התחתלתי לשחק לפני 4 שנים. בשנה הראשונה שלי הייתי ב-ח-ו-ג של הבית ספר. זה היה כיף אבל לא מה שרציתי. אנחנו הלכנו ושיחקנו משחקים מהנים אבל הכיף הגדול שלי הוא לשחק כדורסל ולא איזה משחקי קליעות מטופשים. אני ואבא שלי (שמאד היה מעורב בעניין הכדורסל שלי) החלטנו לאחר שנה שהמקום לא בישבילי. אז עברנו לקבוצת "אנדה". אנדה היא אחת הקבוצות הרציניות והטטובות בארץ. בהתחלה היה נורא קשה, כי עברתי לבד לקבוצה חדשה שהייתה בכלל ברמת השרון. השתלבתי שם מהר אבל, תמיד הרגשתי קצת בחוץ. הייתי שם שנתיים, השתפרתי, והייתי עם קבוצה מעולה. שהייתי בת 10 שיחקתי עם קבוצה של בנות בנות 11 ו-12. זה היה כיף כי ידעתי שאנחנו קבוצה חזקה. לאחר שנתיים (עכשיו) אני בת 11 ועוד מעט 12, צריכה להוביל קבוצה חדשה, עם בות קטנות שלא מתקרבות לרמה שלי. לא אהבתי את העניין. אני ואבא שלי ישבנו והגענו למסקנה: ארבעים דקות נסיעה הלוך וחזור כדי להאמן עם קבוצה "לא משהו" לא שווה את זה.ולכן הגענו לקבוצה כאן בהרצליה. הגענו לאימון ניסיון והופתענו מהרמה.ושלא תחשבו שקל לי עוד פעם להשתלב בקבוצה חדשה, אבל זה שווה את זה. היום אני בקבוצה הזאת, בימים הראשונים שלי ובנתיים לא רע לי. נראה מה יהיה.

זה היה הבלוג שלי להפעם, לשלוח תגובות.ביי