לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עגבנייה בגזר : הסוף


משהו טוב

Avatarכינוי:  עגבנייה בגזרר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

עגבנייה בגזר: הסוף =[]


היא ניגשה אלייה ואמרה לה" יוווואווווווו מאיפה העיגילים האלה שקנית אני חייבת כאלה.."

דממה" נשמעה"בקרב הנמצאים, אפאחד לא הבין מה קרה כרגע, ולמה העגבניה לא רצחה את אשא.

כאשר אשא שמעה את המחמאה הטובה הזאת ישר זרקה את הגזר והתחילה לדבר עם העגבנייה...

"סתם הם היו על המדף בחנות וכנראה האישה הזאת שעמדה שם שמה אותם כי לא היה לה מקום אז לקחתי אותם,ואת יודעת מה הכי קולל, אפילו לא שאלתי אותה אם היא צריכה את זה?!?!"ענתה לה אשא

גברת העגבנייה אמרה "יואווו את כל כך מגניבה"

יווואווו אני חושבת שזאת התחלה של חברות חדשה!

הגזר היה בשוק!!! הוא ברח מהמקום עם פה פתוח!

אשא אמרה לעגבנייה "תקשיבי אני יודעת איפה יש חנות סוו קוללית אני חייבת להראות לך"

באותו הרגע הובילה אשא את העגבנייה לחנות ורורדה שהיא הייתה כ"כ זולה, הכל ב10 אג', מוצרי האיפור נראו כל-כך מפתים, שכל אחת ביזבזה שקל שלם!!

בשביל אשא זה היה הון תועפות, היא אמרה "חודשיים אני לא קונה עכשיו"

ושתיהן היו פאקצות-פרחות קטנות, מאופרות ברמות?!?

העגבנייה התאהבה הא לא היה לה מילםי היא אהבה את הקוליות שבה ... היא חשבה שאשא היא המאלך שנםל בדיוק בשבילה..

ואז הייתה מוזיקת רקע רומנתית..

הבנות התקרבו אחת לשנייה...

ופיתאום....

 

 

אשא נגסה מהעגבנייה ואמרה "יואוו יש לזה טעם סווו קול איפה קנית את זה"

באותו רגע העגבנייה הייתה בתוך קיבת של אשא..

משום מקום, לפתע הפליצה אשא, והיה בבזה ריח לא נעים של עגבניות רקובות.

ואז שאלה את אדון סלק שישב בשולחן ואכל המבורגר "אתה צריך את זה"

ואז הוא ירה בה והיא מתה!

 

 

כעבור 70 שנה!

הסלק נרקב בכלא..

סוף טרגי לכולם [ההפקה קברה אותה במקום בטוח לא לדאוג]

נכתב על ידי עגבנייה בגזרר , 17/9/2007 16:23  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעגבנייה בגזרר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עגבנייה בגזרר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)