לפני הרבה שנים ביער רחוק גרה לה זונה קטנה יחד עם אמה. הזונה חבשה תמיד חוטיני אדום ויפה ולכן נקראה בפי כל "חוטיניצ'קה אדומה".
יום אחד שמעה אמה של חוטיניצ'קה אדומה שסבתה, הגרה בקצהו האחר של היער, חלתה. מילאה האם סל בכל טוב: ויברטורים, דילדואים וסיגריות כדי לשמח את ליבה של סבתא. "קחי את הסל אל סבתא" אמרה האם לחוטיניצ'קה אדומה. "אך היזהרי, אל תסטי לעולם מן השביל. לא לאסוף מריחואנה, לא לאסוף חשיש.לכי לך הישר לביתה של סבתא. והיזהרי במיוחד מהסרסור הרע!".
חוטיניצ'קה אדומה הסכימה, אך משיצאה מביתה ליער,החלה מדלגת בין העצים לסלעים עולה על השביל ויורדת לו. כאשר הלכה לקטוף קנביס נחמד נתקלה לפתע בסרסור הרע.
"לאן זה? חוטיניצ'קה אדומה?" שאל הסרסור הרע.
"אני מביאה סל דברים טובים לסבתא החולה" ענתה חוטיניצ'קה אדומה.
"טוב, זונה טובה" אמר הסרסור והלך לו.
"סתם הפחידה אותי אמא, אינעל האמ אמא שלה הבת זונה הזאת" חשבה חוטיניצ'קה אדומה, "הסרסור לא רע, הוא היה מאוד נחמד".
חוטיניצ'קה אדומה המשיכה בדרכה, שרה ומדלגת. הסרסור, לעומת זאת, רץ כחץ מקשת לבית סבתא, והשתין על הדלת.
"כוסראבק מי שם?" שאלה סבתא.
"חוטיניצ'קה הזונה" ענה הסרסור, תוך שהוא משנה את קולו. "הבאתי לך חומרים טובים לשמח אותך במחלתך. פתחי לי את הדלת נחוי".
אך פתחה סבתא את הדלת, דפק אותה הסרסור הרע ושכב לישון במיטתה, בזמן שזרק את הסבתא מהחלון. בינתיים הגיעה חוטיניצ'קה אדומה אל בית סבתה.
"מי שם בלאט?" שאל הסרסור, תוך שהוא משנה את קולו כך שנשמע כמו הסבתא.
"חוטיניצ'קה אדומה בלין" ענתה חוטיניצ'קה אדומה. "הבאתי לך דברים טובים לשמח אותך במחלתך. פתחי לי את הדלת".
"היכנסי, זנזונת שלי" אמר הסרסור.
"סבתא-סבתא" פנתה חוטיניצ'קה אדומה לסרסור שבמיטה, "למה יש לך ארוך כל-כך?"
"כדי לענג אותך, יקירתי" ענה הסרסור.
"ולמה אשכייך גדולות כל-כך? ולמה בכלל יש לך?!"
"כדי שיהיה לי נוח, יקירתי"
"ולמה יש לך גדול כך-כך וידייך רחבות כל-כך?"
"כדי לדפוק אותך!" זינק הסרסור, הפשיט את חוטיניצ'קה אדומה מהחוטיני שלה והחל במעשי סדום.
למזלה עברו החברים הנרקומנים שלה באותו רגע ליד בית סבתא. הם נכנסו פנימה, תפסו את הסרסור הרע, והטביעו אותו בנהר.
באותו יום חוטיניצ'קה אדומה שכבה עם שניהם, ושמה את סבתה במיטה, לקחה לעצמה את החשיש והקאנאביס, והלכה ל"בוחאלקה".