אני האיילה אתה הוא הזאב

פקק תנועה/אביתר בנאי

הרצון לדייק במילים
תכונה מרגיזה מאוד
במיוחד שבסוף אני
עומד ושותק

כמו פקק תנועה
כשהלב נשבר
זורח אור גדול כשהכל טוב
אני מרגיש שאני שוכח
הלב מבין הלב מדבר
הלב שומע הלב יודע הלב הולך
הלב עומד הלב נופל
הלב צועק הלב שמח הלב מתנחם
כמו פקק תנועה

כשהלב נשבר
זורח אור גדול כשהכל טוב
אני מרגיש שאני שוכח

דיבור לוקח אותך
לאן שתבקש
דבר לאן אתה רוצה

הרבה זמן לא כתבתי,

גם הרבה לא השתנה,

מנסה למצוא את עצמי, מהר לפני שאני כבר לא יהיה, מהר לפני שאני ישכח שם...

עומדת לפני גיוס...

עוד קצת...

"אני כל הזמן שומעת אותך אומרת שאת לא רוצה להגיע לעולם המבוגרים, אבל בעצם את כבר שם"

פגישה מס' 7 אצלה... לא נשאר עוד הרבה...

לא רוצה לעזוב אותה, מרגישה בטוחה איתה, היא מרגיעה אותי, אומרת לי את מה שאני צריכה לשמוע גם אם לפעמים זה לא נעים.

היא היחידה שהסכימה להיפגש איצי, לשמוע אותי, לעזור לי, לתמוך בי כשהייתי הכי זקוקה לחיבוק.

עוד מעט מדים, עוד מעט...

עוד מעט רחוק מבית, עוד מעט...

עוד מעט רחוק מחברים, עוד מעט...

עוד מעט רחוק ממך, עוד מעט...

עוד מעט אין אותה יותר, עוד מעט...

שונאת את עולם המבוגרים, כל כך מתחברת להולדן, כל כך מבינה כל מה שהוא הרגיש, מה שהוא אמר, איך שקילל, איך ששאל "לאן עפים הברווזים בחורף כשאגם קפוא"?

מי ישמור עלי?

מי יתמוך בי?

אני לרשות עצמי...

לרשות עצמי...

מתנות/ אביתר בנאי

כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם כשאני יוצא מזה אני איש חדש בעולם כשאני יוצא מזה ואני יוצא מזה סולם זהב בקצה של בור הגוף יש לו סוף לנשמה אין לה סוף אין לה סוף תן לשינוי לצמוח אל תפחד מהפחד את מי אני אוהב אותך או אותי למי אני נאמן לך או לי גם את עם מישהו לומדת לאהוב כמו שאני עם מישהי לומד לאהוב בשבילי הכאב והפרידה אני בדרך הבייתה היא רגש הצלה קרקע פוריה תן לשינוי לצמוח אל תפחד מהפחד ופחד הוא רגע זה רגע לפני בין לילה ליום הפחד הוא שער תן לשינוי לצמוח אל תפחד מהפחד

כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם