תענה לי/ היהודים
תענה לי עוד פעם
תוותר לי עוד פעם... עוד פעם
כבר לא אותו דבר
זה לא עוזר
ורק הפחד
בגוף הוא מתפזר
זה מתגבר
החיים משתנים לך מהר
ויש מישהו שסופר
יש מישהו שזוכר לנו
הכל זוכרים לנו
ועל כן
על כן רע לי ככה
אבל בכל זאת אם אפשר
תגלה לי למה
תשקר לי ככה... ככה
כאילו אין מחר
כאילו לא היינו יחד
כאילו לא נגמר
הכל אפשר
החיים משתנים לך מהר
ויש מישהו שסופר
יש מישהו שזוכר לנו
הכל זוכרים לנו
ועל כן
על כן רע לי ככה
אבל בכל זאת אי אפשר ככה
אבל בכל זאת אם אפשר
זוכר, אז, לפני 4 וחצי שנים, שישבתי איתך שם בספסל, שם ברחוב הנטוש הזה.. ודבירנו, או יותר נכון רק אני דיברתי..
שאלתי אותך שאלות, רציתי הסברים, ואתה לא ענית, לא ידעת מה לענות לי.
שם בעצם איכזבתאותי, שם התחלתי לאבד את האמונה שלי בך..
ועכשיו, עכשיו אני מנסה למצוא אותה בחזרה, נראה אם תתן לי,
ולא, לא אני לא מבקשת שיהיה לי כסף, וחבר שאוהב אותי, ושההורים שלי יחזרו זה לזה,
אני מבקשת שלווה..
אני מבקשת רגיעה..
אני מבקשת להפסיק לבכות בלילה,
אני מבקשת להפסיק את הסיוטים, הפלאשבקים, את הרתיעות כשהוא מחבק אותי.
אני מבקשת שקט..
נמאס לי לעמוד במבחנים כל הזמן,
ללמוד מטעויות כל הזמן...
רוצה לנוח, לנוח..