אחריי הרבה זמן ואנחנו ממש מצטערות אבל יש לנו עווד מלא דברים לעשות יש לנו מבחנים עבודות ודבריים אחרים ובכול זאת אנחנו מנסות כמה שיותר מהר לעלות הפרק הבא יעלה יותר מהרר...
אז בלי חפירות קדימה לפרק.
"נועם אני מרגישה אלייך משהו אבל אני עם לידור עכשיו.."
"אני לא מבין את אוהבת אותי
או לא?" אמר מבולבל וקיווה לתושבה חיובית..
לא ידעתי מה לומר לו הרגשתי אליו
משהו, אבל אהבתי את לידור ולא ידעתי מה
להגיד לו...
"אני לא יודעת.."
נועם התקרב אליי והיינו כול כך קרובים
זה לזאת,
הרגשתי שאנחנו מתקרבים כאלו אין
לנו שלטיה על זה היינו קרובים ואז הדלת נפתחה ושניני זזנו לצד..
שחר ונועה הסתכלו אחד על השנייה
וצחקו
"מה אתה רוצה מה מצחיק
אותך!?" נועם אמר בכעס...
"כלום כלום מה אתה
עצבני?" שחר ענה לו אחרי שנירגע מהצחוק..
"תגיד לי אתה רוצה ללכת למסיבה
במקום לדבר פה עוד מעט היא נגמרת.."
"אני מחכה לכם שעות ובזמן הזה
אתה וחברה שלך עוש.." הוא לא גמר את המשפט
וכבר אמרתי לו "אני לא החברה שלו"..
"זה לא משנה לי. עשיתם כל
מיני דברים אז תירגע כי בגללך מאחרים" שחר אמר..
הוא המשיך עד שכבר לא יכולתי יותר..
"נו אז בואו כבר ניסע במקום
לריב.."
יצאנו כולם
מהבית שלו ונכנסנו לאוטו של שחר .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אז מה עושים?" שאלה
שירי את עומר .
"לא יודע.."
"איזה שעמום.." אמרה
שירי כאשר שוכבת על הברכיים של עומר.
"לאלה"
עומר אמר כשהוא ושירי יושבים על
הספה משתעממים.
"יאו עומר כול כך משעמם
לי!"
"אז בואי נעשה משו מיחד
שעדיין לא עשינו.."
"כמו מה..?"
"אממ.. אולי...אני ואת..
נעלה... לחדר...." הוא אמר כאשר הוא מנשק את צווארה לאט לאט...
"עווומר" היא אמרה שהיא
מזיזה אותו ממנה...
"חח סתם אני צוחק"
"נו אז מה נעשה?" אמרתי.
"אולי נעשה עוגה?" הוא
אמר וניראה היה שכבר באמת לא היה לנו מה לעשות..
"אממ...." חשבתי קצת ואז
אמרתי "יודע מה סבבה באמת בא לי"..
שניהם הלכו למטבח ,שירי חיפשה את
ספר המתכונים של אמא שלה וחיפשה מתכון לעוגה טעימה...
"הינה מצאתי עוגת שוקולד עם
שוקולד חם בפנים וסירופ קרמל "אמרתי ועשיתי עם הלשון עיגול מסביב לפה...
"יאאאמי" הוא צעק..
"חחחחחחח זה כולה עוגה
מאמי" אמרתי והוא התקרב אליי..
"אבל את יודעת מה יותר
טעים?" הוא התקרב עוד ועוד..
"מה?"אמרתי מחכה כבר
לתשובה..
"את!"הוא לחש לי בטוח
האוזן ונישק אותי נשיקות קטנות בצוואר...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נכנסנו למועדון ,הוא היה רגיל לא גדול
מידי ולא קטן מידי, אהבתי אותו כי הוא לא היה עמוס במלא אנשים..
"לירון את באה לבר?.."
נועם צעק לי..
"טוב.." אמרתי..
הלכנו לעבר הבר וכבר אז היה לי
הרגשה רעה שמשהו לא טוב הולך לקרות זיהיתי את זה בקול שלו ובכול התחושה שהיה..
"אני רוצה אחד ודקה רד
בול" נועם אמר לברמן..
"ואני רוצה קולה" אמרתי
גם לברמן..
"מה את לא שותה
אלכוהול?" ונעם שאל אותי
"לא בא לי עכשיו" אמרתי...
"מה יהיה איתנו?"נועם
אמר וחיכה לתשובה ממני.
"אני לא יודעת.."
"זה לא יכול להמשך ככה אני
כוכך אוהב אותך שאני לא יכול לראות אותך איתו ואני בקושי יכול להסתכל לך
בעיניים" אמר נועם והשפיל את מבטו.
"גם אני מרגישה אלייך משהו
ואפילו משהו חזק אבל לידור אני לא יכולה לעשות את זה לו..."
"אני צריך לספר לך משו אני לא
יכול לשמור את זה יותר אני מעדיף שתגלי את זה ממני וככה פחות תפגעי.." נועם
אמר ונשמע רציני.
"אפגע ממה?" התחלתי
להילחץ.
"הוא בכלל לא אוהב אותך הוא
איתך רק בגלל שאת יפה! הוא מתייחס עלייך כמו אל בובה!" נועם אמר את זה
והרגשתי סכין בלב. למה שלידור שלי יעשה לי את זה לא האמנתי לו.
"אני לא מאמינה שאתה עושה את
זה, אני מבינה שאתה אוהב אותי אבל לנסות לסכסך בינינו ?!? ככה אתה חושב להשיג אותי?
לידור אוהב אותי" אמרתי לו והדמעות אימו לפרוץ.
"את מכירה אותי לא הייתי עושה
לך את זה באמת!" נועם אמר אבל לא ממש הקשבתי לו.
"כנראה שאני לא מכירה אותך
מספיק טוב, ואם אתה חושב שככה אני יהיה איתך אתה טועה!"אמרתי לו והדמעות כבר
ירדו.
רצתי החוצה ובכיתי, רק רציתי לראות
את לידור שלי ושהוא יגיד לי שהוא אוהב אותי והוא לא איתי רק כי אני יפה זה מה
שרציתי לשמוע ממנו, לקחתי מונית לבית של לידור.
התקדמתי לבית של לידור רק רציתי לחבק אותו ולדעת שזה לא
נכון שהוא באמת אוהב אותי פתאום היה לי טיפה ספק בזה שיכול להיות שהוא באמת לא אוהב
אותי וסתם כעסתי על נועם? אבל לא רציתי לחשוב על זה ככה.
דפקתי בדלת של לידור ואבא שלו פתח
לי.
"היי לירון מה שלומך?"
הוא שאל אותי.
"אצלי בסדר" אמרתי ובכל
זאת ראו שאני קצת בכיתי.
"אבל מה איתך איך הטיפולים
איך אתה מרגיש?" שאלתי אותו.
"אני בסדר איזה טיפולים אני
לא מבין?" הוא אמר מבולבל.
"הכימותרפיה אתה יודע לטפל בסרטן
שיש לך.." אמרתי כלא מבינה.
"מה?! לי סרטן?!? לא חס
וחלילה!" הוא אמר וניראה נבהל.
"טוב אני מצטערת כנראה
התבלבלתי".
ידעתי שאני לא מתבלבלת לידור אמר
לי את זה אני זוכרת אבל רציתי לעלות עליו לחדר לברר הכול.
"טוב אני יעלה על לידור"
אמרתי לאבא לו.
"טוב חמודה הוא בחדר"
הוא ענה לי וחזר לראות טלוויזיה.
עליתי במדרגות והלכתי לחדר של
לידור הדלת הייתה חצי פתוחה והוא ישב על השולחן ודיבר עם מישהו בפלאפון.
"יו אתה פשוט לא מבין כמה
נימאס לי ממנה אבל היא כוסית והיא נותנת לי אז אין לי טעם לעזוב אותה, ויש לי את
קרן שאותה אני כן אוהב אז אני פחות ניפגש עם לירון אבל כשאני חרמן אז יש לי את
לירון.."
לא האמנתי למה ששמעתי, נועם צדק
הוא לא אוהב אותי הוא רק איתי כי אני יפה, התחלתי לבכות ורצתי החוצה כנראה שלידור
שם לב שאני הייתי בחדר אז הוא ירד למטה ורץ אחרי.
הוא טפס אותי ביד ועצר אותי.
"תעזוב אותי!" אמרתי לו
כאשר כול האיפור מרוח עליי ואני בוכה.
"אבל לא זאת לא את זאת לירון
אחרת.." הוא אמר מנסה להתחמק.
" אה אז לא רק שאתה משקר לי
אבל עם באמת הייתה לירון אחרת אז מי זאת קרן? ומה אתה בוגד גם בי?! תפסיק לשקר לי
כבר אני שונאת אותך תעוף ממני. מה אתה רוצה ממני כבר יש לך את קרן 'שאתה אוהב
אותה' " אמרתי וחיקיתי אותו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לנועם כבר לא היה כוח למסיבה הזאת
הוא שלך אס.אמ.אס לשחר שהוא הולך הביתה והתחיל ללכת חזרה הביתה. כול הדרך הוא חשב
רק על לירון כמה הוא אוהב אותה וכמה שהוא רוצה שהיא תגלה כבר מה שלידור עושה לה
ושהם יהיו ביחד הוא כול כך אוהב אותה זה לא הגיע לה לסבול ככה ,לא לה היא בחורה
טובה והוא ילד מגעיל שכול מה שמעין אותו זה רק סקס, לנועם לא היה אכפת שהיא לא תיתן
לו רק שהיא תאהב אותו חזרה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"יו מי צריך אותך בכלל?לכי
לכי מפה!" אמר לידור שכבר התחיל להתעצבן.
"זה בדיוק מה שניסיתי לעשות
אבל אתה לא ממש נותן לי לעבור" אמרתי והוזזתי אותו והתחלתי ללכת .
הלכתי משם לא ידעתי לאן ללכת כול כך
רציתי ללכת לנועם לבקש ממנו סליחה ולחבק אותו אבל לא ידעתי אם הוא בבית או
במסיבה.. חשבי שכדי לנסות לא היה לי אכפת ללכת הרבה אבל רק לראות אותו כול כך כעסתי
על עצמי שלא האמנתי לו..
הלכתי והלכתי עד שהגעתי לבית שלו
רציתי כבר לדפוק בדלת ולבקש ממנו סליחה..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שחר ונועה רקדו במסיבה והיו כול כך
מאושרים ובכלל לא ידעו מה עובר על נועם ולירון
"מאמי אני צריכה לשירותים"
"טוב אני מחכה לך פה שלא תלכי
לי לאיבוד.."
"חח שנייה אני חוזרת"
היא אמרה , נתנה לו נשיקה והלכה..
היא הלכה לכיוון השירותים היא
נכנסה עליהם עשתה את צרכיה ויצאה..
"מה קורה בובה?"
זה היה נער דווקא שווה שביום יום
היא הייתה רוצה אותו אבל היא התחילה להרגיש לשחר משהו ורצתה יותר את שחר....
"הכול טוב ואם לא שמת לב אני
צריכה לצאת וגם השירותי בנים הם לא פה" היא אמרה ומחכה שייתן לה לזוז.
"משחקת אותה קשה להשגה
אה?!"
" לא מאמי אבל יש לי
מישהו" היא שיקרה.
"מי?"
"חבר שלי.." היא שוב
שיקרה.
"שהוא..?"
"מישהו" היא אמרה וכבר
ממש התעצבנה.
"נו את לא רוצה אותי?"
הוא אמר כבר מתייאש.
"תגי לי אתה לא מבין מה זה לא?"
"טוב לא צריך.." הוא נתן
לה לעבור.
"יופי" ובאה לצאת.
"אבל לפחות תני לי את המפר
שלך" הוא שאל בדיוק שהיא יצאה.
"לא!"
"אז אני לא יעזוב אותך.."
"יודע מה תן לי את
שלך"..היא אמרה כבר ממש מיואשת.
"טוב אבל תתקשרי!"
"טווב"
הוא רשם לה את המספר על פתק והיא
חזרה לשחר.
"מזה כמה זמן לוקח לך?"
"בנות.." היא אמרה בלחץ.
"חח"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הגעתי לבית שלו ודפקתי בלדת.
"היי לירון מה נישמע?"
אמא שלו שאלה אותי..
"הכול בסדר נועם בבית?"
"כן הוא בחדר".
עליתי לחדר שלו פתחתי את הדלת
וראיתי אותו יושב שם על המיטה עם ראש בין הרגליים.
איך שהוא ראה אותי הוא קם.
הוא ראה שאני בוכה.
"לירון מה את עושה פה?"
הוא שאל אותי לא מבין.
"אני כול כך מצטערת"
אמרתי לו והורדתי את הראש.
ישר חיבקתי אותו לשנינו היו פרפרים
בבטן היינו כול כך שמחים פתאום שחכנו את לידור ואת כול מה שקרה ורק רצינו להתחבק
ביחד.
"אני כוכך אוהב אותך"
הוא אמר והתכוון לזה.
"נועם
אני.............."
אמרתי את זה
אבל הוא דווקא שמח משום מה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
