לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

זהו הבחור ששווה את עולמך 3/>


אופטימיות זה לא רק פסיכולוגי אלא גם מעשי(=

יום הולדת שמחכינוי:  ג'ירפה בעננים 3>

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

סיפור לכבוד הסתיו וכפתורים שלי




 

משנמאסה הקריאה עלי, סגרתי את ספרי והפנתי את מבטי אל החצר הגדולה והפתוחה שחייכה אלי.

היה זה ערב שלוו ושקט. רוח נעימה ליטפה כל אזרח פה ביישוב, והעלתה חיוכים רבים בשל הקריאה הגדולה שזה עתה נכנס לו הסתיו. קפצתי מהפוף הגדול הצבעוני, וקיפצתי לי אל תוך הבית הגדול, היישר לכיוון חדרי להחליף בגדים ולצאת לטיול קצר ברחובות. לקחתי עימי את יומני הוותיק והנאמן ועט שחורה.  אני מתכוונת להתמקדם בשקט הנפשי שלי,

במקום האהוב עלי ביותר-הפארק. שם הפינה החלומית שלי מחכה שאבוא ואתענג לי על האוווירה הטובה.

נשקתי לאמי לשלום וחיש רצתי לעבר גן-העדן הזמין לי . נאנחת קלות התיישבתי על הספסל הזקן. שוב הבטתי בכל, השקט היפה שלט כאן.

נפלא.

הרוח הקלילה הנידה את שערי לכיוונים שונים והתמזגותי עימה. עצמתי את עייני ונשענתי אחורנית על המשענת,

נהנית מכל מגע חולף-ושב של הרוח הקרירה. התחלתי לכתוב את סיפורי, על הנסיכה והנסיך אשר הכירו בפינת רחוב חשוכה ונטושה על ידי פנס אור. "כמה רומנטי" חשבתי לעצמי. דחף לאהבה ורומנטיקה שכזו עלה בגרוני והזלתי דמעה. אני חופשייה לעשות כרצוני כאשר הינני בפארק הזה. על הספסל הזקן שלי. פרטתי על עמודי היומן עוד ועוד פיסקאות ורגשות עזים. העלים שנשרו מהעצים הסתובבו כחבורת רקדנים צעירה ועליזה, עם התלבושות הססגוניות והשירים האהובים. הנדנדה הבודדה החלה לנוע. נראה היה שהרוח זימנה אותי לשבת עליה ולהגיע לשמיים בדמיוני. להסתיר את הנוף באצבעותיי כפי שהייתי רגילה בילדותי. המרגש היה נעים וממכר, עד שהבחנתי בגבר הניצב מולי, מחוייך כולו.

"שלום לך גברתי הנאה" הוא ניפץ את השתיקה עם קולו העמוק .

הבטתי בעיניו, עיניו הכחולות עמוקות ושלווה הקיפה אותי.

תחושת ביטחון פתאומית פרצה כגל חדש הנולד, אשר מתרסק על שובר הגלים.

ניצוצות של זיכרון מסיפור רומנטי דמיוני קודם הועלו בבטני וגרמו להתרגשות קלה. שוב, כמו הגלים המתנפצים אשר משאירים אחריהם טיפות קרירות נעימות על הפנים.

חייכתי אליו חזרה. הוא הסתובב ונעלם מעיני. על האדמה הבוצית נראו עקבות אדם ועקבתי אחריהן. הן הובלו אלי, ולפתע תנופה חזקה העיפה אותי הלאה השמיימה.

צחקקתי קלות ולאחר פרצתי בצחוק מתגלגל, כך גם הוא.

קפצתי מהנדנדה והתהלכנו שלובי ידיים בשביל המכוסה בעלים , מדברים ומשוחחים על שטויות וריגושים.

נהניתי בקרבתו עד מאוד, הרגשתי נסיכה השבוייה בליבו של הנסיך.

"אז את באה למקום הזה הרבה?" נשאלתי.

"כן. כאן אני מרגישה הכי חופשייה, הכי אני. כאשר הינני לחוצה או סתם מתפנקת, אני נוהגת להתיישב כאן ולהירגע"

הבטתי על עץ גדול שהתפרש על כל רחבת המדשאות הגדולה.

"אני מניח שיצא לנו להיפגש יותר" אמר והוסיף קריצה קלה.

"למה את מתכוון?" חייכתי במסתוריות, תוהה לאן כוונתו שואפת.

"אני נוהג לבוא לכאן כל שבת. זה המקום המדויק אשר בו אני נהנה הכי שבעולם!". עיניו התמלאו ניצוצות והרגשתי שייכת ודומה לו כ"כ.

 

כך נפגשנו מדי יום בערבים, מתנשקים ומתאהבים כל פעם מחדש.

הסתיו בירך אותי באדם מדהים ובאהבה גדולה !

אני מאושרת וקורנת אושר .

תקופה חדשה מתחילה לה..

 

~

 

כבר המון זמן רציתי לכתוב סיפור, ולא מצאתי את הזמן וצורת ההתבטאות הנכונים.

מקווה שיצא לי נחמד,

זו פנטזיה כ"כ יפה שלי. אני מאחלת שהיא תתגשם. כן, דווקא היא מבין עולם הפנטזיות השלם שלי.

אני שמחה שהסתיו הגיע !(:

כבר מריחים את ריח הגשם המסחרר,

ותחושת חמימות מאווררת את העולם, ולא סתם D:

כל-כך נעים לי.

אני שמחה, צוהלת ובעיקר מאושרת!

גדלתי בשנה ביום שני. הינני בת 14, סוף,סוף הגיע לו הגיל המיוחל.

הכל מחייך אלי, ואני משתפרת יותר ויותר במה שארצה.

אני מרגישה מצויינת, מאוהבת, מוערכת ואהודה.

מרגישה שגאים בי ואוהבים אותי.

 

~

 

הכנתי כמה כפתורים , מקווה שתאהבו :

 


  
  
  
  
                         

 

זהו (=

אל תעתיקו ואל תעשו שום דבר אשר יפגע בזכויות שלי.

תודה.


בהמון אהבה,

ג'ירפה בעננים 333>

 

נכתב על ידי ג'ירפה בעננים 3> , 17/10/2007 17:50  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



596
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ירפה בעננים 3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ירפה בעננים 3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)