כשהיא מסתכלת לתוך עיניך, על מה אתה חושב?

אתה חושב עד כמה היא פוסטמה שהתאהבה בבן אדם הלא נכון, עד כמה היא טיפשה כי אתה לא תוכל להעניק לה את כל מה שהיא צריכה והיא עדין מקווה.

אתהממשיך ם ההצגה האכזרית והכואבת ונותן לה לחשוב שיש לה עוד סיכוי למרות שכבר רצחת בדם קר את הרגש האחרון שעוד נתר בך.

מסתכל עליה במבט מלא רחמים, שונא את עצמך שנהית כל כך חלש שכדי להגיע לטיפת הערכה עצמית אתה צריך להשפיל אותה ולפגוע בה.

אתה שונא את עצמך כי היא גרמה לך להרגיש, לחשוב אפילו לכמה שניות.

אתה נזכר בכל אותם הרגעים שנהנהת בהם ורק אחרי זה הבנת שזא היתה טעות,

למרות שבעצם עכשיו כשאתה חושב על זה אתה יודע שזאת היתה טעות מלתכילה אבל משהו בכל מקרה משך אותך לעבור על הגבול הדק של עצמך ולטעות בכל מקרה.

אתה שונא אותה כי היא נפלה ברשת ושיחקה את המשחק לפי הכללים שלך ולא עמדה על שלה.

אתה תוהה וחושב עם עצמך האם עכשיו כשהיא מסתכלת לך ככה בעיניים היא מבינה על מה אתה חושב

או שעדין חיה בסרט שלה שאתה מסתכל עליה כי אתה אוהב, מתגעגע ורוצה אותה?

כשהוא מביט בך, מה עובר בראשך?

את לא יודעת.את לא רוצה לדעת.לא רוצה להקשיב, להפנים ולנסות להבין.

את ממשיכה לנסות לשחק את אותו המשחק אבל לא מבינה שנשארת לבד.

את עדין מקווה שמבטו הוא בעל משמעות ולא סתם.

ואת לא נשברת, את שם ולא מוותרת למרות שבתוכך את יודעת שזה חסר סיכוי.

את משכנעת את עצמך, מוצאת תירוצים וסיבות להמשיך להסתכל לו בעיניים ולראות את אותם העיניים הנוצצות, להרגיש את ידו עוברת לך על הפנים בצורה עדינה כמו שרק הוא יודעת לעשות, כמו שרק הוא עשה.ואת עדין לא מבינה למה הוא עשה את כל זה...וזאת תמיד תשאר שאלה בשבילך.

שאלה בלי תשובה.

יול [:

אני לא צריכה אף אחד שיגיד לי מי אני, מה אני ואיך אני...אני יודעת טוב מאוד איך להסתדר, אני יודעת טוב מאוד מה אני צריכה לעשות.ואני יודעת טוב מאוד מי אתה.

ונפחד הזה שלך, הפחד הזה שאני יותר טובה, שאני יותר חכמה, אני יותר הכל זה מה שכל כך מפחיד אותך, ואתה מתרחק בגלל הסיבה המטופשת הזאת.

למה אתה מתעקש כל כך להרשים אותי?למה אתה בטוח כל כך שאם תתרחק ממני, שאם לא תדבר איתי אז זה מה שיעזור לי??למה אתה כל כך בטוח שאתה יודע מה טוב בשבילי?

יכול להיות שאני רואה בך מישהו שאתה לא, מישהו שאפילו לא עשירית מי מה שאתה באמת.

יכול ואני טועה, בעצם לא, אני יודעת טוב מאוד שאני טועה.

אני יודעת שאתה לא באמת אוהב, שאתה לא באמת רוצה, ושזה רק אשליה שלי.

שאתה משחק את כל המשחקים האלה כדי לצאת גבר, כדי להראות לחברים שלך מה אתה שווה באמת, אבל וואלה, אתה נשאר לבד.

ואני צועקת לך פה בצעקות אילמות, שאני פה, שאני לא אלך לשום מקום, שאני לא אנטוש, שאני יעמוד לצדך ואיתך ברע ובטוב.

ואתה, טיפש שכמותך, לא מנצל את זה, זורק את זה רחוק ככל האפשר בגלל שאתה רואה בי כאתגר, אתגר שצריך לנצח, צריך להשפיל.

אתה לא רגיל לזה שבאה נקבה עם שכל, נקבה שיודעת מה היא רוצה ולא מפחדת להגיד, נקבה שקוראת אותך כמו ספר פתוח, נקבה שיודעת מה אתה חושב, ובגלל זה אתה כל כך מפחד, אתה מפחד שאני יחדור לך לנשמה, שאתה תתחיל להרגיש, כי את התחושה הזאת כבר שכחת, שכחת איך מרגישים.

אבל אני מצטערת!אני לא אשמה בזה, ואתה לא צריך להיות כל כך אגרסיבי אלי בגלל שאתה פגוע.

והקטע הכי מצחיק?!שאתה לא צריך אותי בשביל סקס, כי את זה יש לך בשפע, אבל אתה צריך אותי בסביבה, כי אם לא?למה אתה משאיר אותי שם?

הרי אתה יודע טוב מאוד שאם נתחבר, שאם נדבר אני ישים עליך זין, שאני אשכח אותך, ואתה כבר לא תהיה כל כך משמעותי כמו שאתה עכשיו.

ואת זה אתה לא רוצה.אני לא יודעת מאיזו סיבה.אני לא יודעת אם זה בגלל האגו שלך, בגלל שאתה צריך משהי כזאת, בגלל האופי ה"חזק" שלך או שזה משהו אחר.

משהו על טבעי שקורה אך ורק לנו.לי ולך.

הסיפור הזה הוא אחר, שונה, מרגש ברגעים קטנים, חצוף, כואב, משפיל.

ובסיפור הזה מעורב פחד.פחד על.פחד שלך.פחד שלי.פחד שלנו שלא אני ולא אתה לא יודעים איך להתכבר עליו.והכל בגלל בגלל האגו הזה, בגלל פאקינג הכבוד העצמי הזה.

המטרה של ככל אחד מאיתנו זה להשפיל כמה שיותר, לנצח, להראות לשני שאנחנו יותר טובים מהשני, שאנחנו יותר משיגים את המטרות שלנו, וכשמשהו לא מסתדר לשני אננחו שמחים מבחוץ, אבל עמוק עמוק בפנים זה מכאיב ושורף.כי אני יודעת שאני רוצה את הכי טוב בשבילך,שאתה תצליח במה שאתה רוצה, במה שאתה צריך, ואני כמעט ובטוחה שגם לך קורה אותו הדבר.ואם זה כך, אין פה על מה לדון.אנחנו פשוט שני אגואיסטים אחד כלפי השני.

אני רואה את המבט המאוכזב הזה.אני רואה, מרגישה, איך הוא חודר לי לעורקים, איך הוא נמצא אצלי בדם, במוח, וגוף, בנשמה ואני לא דואגת להוציא אותו.למה?

כי אני מכורה, אני מכורה לתחושה הזאת שאתה שם כדי להיות מאוכזב ממני, שאתה שם כדי לעודד אותי לנצח, להיות הכי טובה, ולהשפיל אותך.

ואתה, אתה...אתה!נהנה מזה כי אתה יודע טוב מאוד שגם ככה אני מרגישה.

אני שונאת אותך על זה שאתה גורם לי להרגיש, גורם לי לחשוב, גורם לי להתעצבן בלי סיבה, גורם לי להיות אחרת.

ואתה שונא אותי בדיוק על זה.ומוכיח לי כל פעם מחדש עד כמה אני צודקת.

ואתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אתה יכול לספר סיפורים מפה ועד להודעה חדשה.

אני לא נופלת למשחק הזה, אם אני כבר לא בתוכו.

תפסיק לפחד.כי זה לא יוביל אותך לשום מקום.ולא יוביל אותנו לשום מקום.