דתי מיוסר וגאה

האם אנחנו עסוקים יותר בלהיות נאהבים, מאשר בהגשמת מה שאנחנו אוהבים? האם אהבת האמת הראשונה היא גם תמיד האחרונה? אהבת אמת זה כשאתה לא מצליח להרדם כי המציאות שלך טובה מחלומותייך. מהי אהבת אמת? תשובה החלטית לשאלה אין. אבל רבים מאיתנו נוטים להתאהב בבלתי אפשרי. הפילוסוף הסיני לאו צה אמר,להיות נאהב עמוקות על-ידי מישהו מעניק לך כוח, בעוד לאהוב מישהו עמוקות מעניק לך אומץ. אהבה היא החזקה מכל התשוקות, שכן היא תוקפת בו זמנית את הראש, הלב והחושים.  בשיחות הרבות שאני מנהל עם הגברים שמתקשרים אלי הסיפור חוזר על עצמו. התאהבות בבלתי אפשרי. גברים נשואים הומוסקוסואלים מד הרגישות שלהם מאוד גבוה. למעשה גבר הומוסקסואל נשוי מסתובב באופן תמידי עם חור בלב. רבים מהם אוהבים מאוד את נשותיהם, אהבה אמיתית. אבל, למרבה הצער הם לא מאוהבים. ההבדל בין לאהוב ולהתאהב הוא גדול. גברים במצבם האישי כשפוגשים גבר גם אם זה לסטוץ מד הרגישות מרקיע שחקים, הם מיד חשים רצויים, ונאהבים. מרבית המפגשים מעין אילו מסתיימים אחר מפגש חד פעמי ורבים מאותם גברים חשים את הדקירה בלב. אני שומע לא מעט גברים ביומיום. חלקם מתאהבים בגברים מהסטוצים, חלקם מתאהבים באילו שלא רוצים אותם או סתם התאהבות בגבר סטרייט ממקום עבודתם. שלא תטעו, למרות שזוהי התאהבות שגויה אבל הלב מדבר והוא לעיתים חזק הרבה מעבר למוח. אי אפשר להתווכח עם רגשותיו של אדם. אפשר לנסות להסביר, לתמוך אבל בסוג התאהבות כזאת יש כמעין חומה סביב ללב שמאוד קשה להבקיעה. אהבה לא זקוקה לזמן. וההוכחה לכך, הדבר היחיד שהזמן יכול לעשות הוא להעלים אותה. אהבה יכולה להיות אקראית המלווה בפחד שהוא בלתי נמנע. הפחד של גבר נשוי הומוסקסואל הוא להתאהב וכך כל חייו עלולים להשתנות. התאהבות יכולה בעצם לפרק לו את כל מה שהוא מנסה בקשיים עצומים לשמר, וזה את מסגרת המשפחתית שבו הוא נמצא. דוסטוייבסקי כתב, "כדי לאהוב אדם, מן הצורך שיחביא עצמו במסתרים, ואם אך מגלה הוא את פניו, עברה האהבה ובטלה מן העולם.ועוד דבר שהוא כתב, אהבה קודמת להיגיון. על אחת כמה וכמה זה נכון אצל אותם גברים. גברים עם רגישות כל כך גבוה ההגיון מפנה את מקומו ללב המשתלט בצורה טוטלית. להתאהב ולהיות מאוהב, איזו הרגשה עילאית שכולנו רוצים בה ללא הבדל בנטיותינו. תבלין ההתאהבות הוא המרכיב העיקרי החסר לכל אותם גברים. רבים מהם חשים את הפספוס של  תחושת החיים האמיתית. נפוליאון בונפרטה הטיב לתאר מהי אהבה אמיתית, מה זאת אהבה? התרגשות השמה בכף המאזניים האחת את כל אוצרות תבל ומלואה, ובשנייה, את היצור האהוב לבדו. יש לא מעט גברים רווקים הפונים אלי הרוצים להקים משפחה עם אשה ולהביא ילדים לעולם. לכולם סיפור זהה. הם יוצאים עם לא מעט בחורות והם אומרים אנחנו לא מרגישים כלום כלפיה. לכולם אותם פחדים שמא לא יתפקדו כבעל. מבחינתם אין אופציה לחיות חיי הומוסקסואלים. אם נכון הפתגם, אהבה איננה התבוננות זה בזה, אלא התבוננות משותפת לאותו כיוון? אם כך, אפשר לחיות לפי הפתגם הזה ולאהוב, ולחיות חיים משותפים ומלאים. טולסטוי כתב, לומר שתוכל לאהוב אדם אחד כל ימי חייך דומה לאמירה שנר אחד ימשיך לבעור במשך כל תקופת חייך. אני מכיר את כל דיעות המתלהמים שהטיחו בי לא פעם. בגידה של בעלים סטרייטים בנשותיהם הוא דבר של מה בכך. בתוך עמי אני חי. אני שמעתי ושומע לא מעט את התפארות של אותם גברים בוגדים. האם זה נובע  מנטיה של בגידה כמו גבר עם נטיה הומוסקסואלית? או שהם חושבים כמאמרו של טולסטוי? שאלה רטורית. אל תטיחו בנו מוסר בגרוש. גברים נשואים עם נטיה הומוסקסואלית עוברים חיים לא פשוטים. אני מקשיב להם יומיום. חיים המלווים בעצבות, כעסים, פחדים, וחוסר עצום בלבם. אז תחסכו ממני את כל דברי המוסר שלכם ואל תדונו אדם עד שתגיעו למקומו. לאותם גברים המתאהבים באהבה שגויה חשוב לדעת הנאת האהבה נמשכת רק רגע אחד, ייסוריה נמשכים כל החיים. כן אנחנו זקוקים ורצים לאהוב, שפינוזה כתב, כשמישהו אומר אני אוהב אותך הוא מתכוון ל'אני זקוק לך. כן אנחנו זקוקים לאהבה כי זהו דרכו של עולם. אני אסיים במה שויקטור הוגו כתב, ואני חושב שזה מתאים לאותם גברים שאני שומע לא פעם מה הם מוצאים בי,  אושר עילאי בחיים הוא להיות נאהב בזכות עצמך, או נכון יותר להיות נאהב למרות עצמך.