אוקי, מלא זמן לא הייתי פה.
קרו מלא דברים.
המון דברים השתנו, מעט מאוד נשאר כמו שהיה פעם.
אין לי לא את הכח ולא הרצון לכתוב פה הכל, מי שאני רוצה שידע יודע.



חשבתי שטוב לי, אבל אחרי השיחה עם גילי הבנתי כמה שלא.
"כאילו חשבתי מה היה בכיתה ו' ביסודי וזה.. ומה קורה עכשיו.
את היית כלכך תמימה אז ביסודי, בחיים אל היית נוגעת בסיגריה ובדברים כאלה...
ועכשיו?
שחר.. את ממש ממש מדרדרת.. ואת חייבת להיות מודעת לזה.. שזה לא טוב! באמת.
את מעשנת, נרגילות וסיגריות... את מסתובבת עם אנשים שמעשנים סמים.. את שותה ומשתכרת.. ומוצאת את עצמך במקומות לא סימפטיים.. את מסתובבת עם אנשים שלא מתאימים לגיל שלך.. "
קיבלתי גם תעודה-
ספרות- 85
לשון- 70
תנ"ך-85
הסטוריה-60
מורשת-60
מתמטיקה-68
אנגלית-70
ערבית-70
מדעים-60
ספורט-40
התנהגות כללית-65



אני חשבתי שטוב לי, הרי מה היה לי רע, היו לי חברים, היה לי מה לעשות, לא היה לי משעמם,
ואז שמתי לב, עם מי אני מסתובבת? עם תיכוניסטים מהתיכונים של העבריינים בהוד השרון, עם תיקים במשטרה.
ומה אני עושה איתם? מעשנת ושותה.
ומה יצא לי מזה? לעבור לבצפר שלהם. אז יהיה לי כיף עד הצבא.
מה אני יפסיד מזה? השכלה, אני אאכזב את ההורים שלי, אני אבזבז את השנים שלי בניסיון להתבגר מהר.
וזה לא באמת מה שאני רוצה.
עכשיו מתחילה מחצית חדשה וכל מה שיהיה בה ילך לתיכון, ואני מבטיחה לעצמי, אני יהיה בתיכון טוב.
ולגבי החברים שלי? אני אוהבת אותם, אי אפשר להגיד שלא,
אולי זה נראה מבחוץ שהם לא שמים עלי וסתם מדרדרים אותי,
אז תסבירו את זה שחן ערן ונועם עשו לי שיחת נפש?
אני לא יודעת מה יהיה איתם.



חברים שלי,
אתם הכל בשבילי.
אני אוהבת אותכם כל כך.

גילי, תודה, את לא מבינה כמה בכלל
(L)