This is my heart, for me to feel, for you to abuse ...Roaming where he cares to go, to a state of mind which no one knows |
| 1/2017
 קצת ורוד, לשם שינוי היום, 16 בינואר, 2017.
מזה כמה שנים אני עוסק ב"כתיבה אקדמית" (נכון אותם סטודנטים שקונים את הסמינריונים שלהם? מישהו צריך לכתוב אותם, לא?), ומזה כמה חודשים מוכר כעוסק פתור ממע"מ. עובד המון, עובד קשה, וזה עובד לי. עבודה מהבית, בלי שעונים מעוררים, בלי נסיעות, בלי העולם. לא הפרנסה לה ייחלתי ברמה המצפונית, אבל וואלה? זין על זה :)
מזה כחודשיים אני במערכת יחסים זוגית עם אהבת חיי, האישה שלו יהיה הדבר תלוי בי - תהייה אישתי ביום מן הימים, ולאחר מכן אם לילדיי. אנחנו מגיעים מאותו עולם בערך, וזה לא תמיד קל. זה לא צריך להיות קל, ולא הייתי אוהב אותה יותר אם זה היה קל. זו האהבה שחלמתי עליה מאז שהייתי הילד שפתח את הבלוג הזה. בלי לנסות, היא עוזרת למפלצת להישאר כלואה, ולשדים לסתום את הפה סופסוף. אם אכן אוציא לפועל את התכנון להכיר לך את הצד הזה בי, אהובתי - תודה לך, על הכל.
זהו. זה כל מה שיש לי להגיד. מוזר לי קצת להיות כאן כשאני לא זועם או שבור. מוזר לי להרגיש אנושי. מוזר לי לדעת שאני לא לבד, לא אומלל, לא מסכן... שיש לי סיכוי. לי. הייתם מאמינים? כן כן, אני יודע, שקט.
תודה לכל מי שעדיין מלווה אותי כאן, אני מניח...
There's no fate but what we make for ourselves.
| |
| |