אתמול במשמרת לילה הבנתי כמה אני רוצה את זה וכמה אני מפחדת להיכשל...אני מעדיפה למות רזה מאשר לחיות שמנה.
כן מה שאתם שומעים.וכל האנשים שמרימים גבה ואומרים שאני מפגרת יכולים ללכת לחפש את מי זה מעניין במקום אחר.
הבנתי כבר ביום שאנה בחרה אותי שזאת הדרך חיים בשבילי...אני רוצה להיות רזה,קטנה,כמעט בלתי נראת.אוכל זה נחמה בשביל אנשים חלשים ורק החזקים באמת יכולים להגיד לו לא.אנשים זוללים כמויות של אוכל בלי להבין כמה הוא שולט בהם בכלל.אתמול השותף שלי במשמרת זלל טוסט ענקי עם כל התוספות ואני שתיתי תה עם סוכרזית.בבוקר הוא עוד רצה ללכת לקנות בייגלה ושוקו.כאילו איפה השליטה העצמית שלך?רק אוכל אוכל אוכל...
לא רוצה לראות אוכל,לא יכולה לחשוב עליו בלי שתיהיה לי בחילה.אני מתה מפחד להישבר.אני מפחדת מהעונש שיבוא אחהכ.
אסור לי!!!!
אני לא צמה לגמרי כי אז המטבוליזם יעצר לי ואני לא אוריד במשקל כמו שצריך.אז אני חייה על מינימום קלוריות.עוד מעט יום כיפור אז יש תירוץ לצום בלי שישגעו אותי מה אכלתי היום:)הבעיה היחידה זה הכדורי דיאטה שאני חייבת לקחת.אסור לי להפסיק.
היום בתכנון אותו הדבר כמו אתמול-קצת דגנים עם חלב סויה ואולי קצת ג'לי דיאט.
אני שוקלת להוריד מהתפריט את כל הדיאט קולה והשטויות כי אני מרגישה נפוחה אחרי שאני שותה אותם למרות שהם לא באמת משמינים אבל אני מרגישה כמו בלון!!
הורדתי עוד קצת במשקל:)אני מעדיפה לא לפרסם את המשקל בספרות בינתיים כי אני מתביישת מהמצב שלי...מכמה שאני שמנה!!!
אני מקווה שיהיה טוב.אני מקווה להיות אוויר,להיות כל כך קטנה שלא ישימו לב שאני שם.
"תאכלו כדי לחיות ואל תחיו כדי לאכול!!!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*ana-girl*