לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Just me and my life



Avatarכינוי:  Aliska =]

בת: 33

ICQ: 247422378 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

פוסט בוגר


 

עלאק בוגר..

אני ילדה קטנה.. אני אשכרה ילדה קטנה!!

אני ילדה כזאת בכיינית.. אני בוכה מכאלה שטויות...

למרות שיש לי כל כך הרבה דברים להגיד לאנשים בפרצוף אני פשוט שותקת..

אני יכולה לבוא לאנשים שאני לא מכירה ברחוב.. לעשות להם תרגילים בטאיצ'י וכשאני עם אנשים שמכירים אותי (אבל לא אלו שקרובים אלי).. אני לא יכולה לפתוח בשיחה.. ואפילו כשאנחנו סוף סוף מתחילים לדבר ויש לי מיליון דברים אני פשוט כאילו נתקעת..

אפילו שאני לא באמת חושבת את זה... בתת מודע שלי אני ממש פוחדת ממה שאנשים יחשבו עלי.. משחק קלפים למשל בקבוצה אחת יהיה מאד מאד קולני מהצד שלי.. לעומת זאת עם מישהו אחר אני אשב בשקט ואשמור על פרופיל נמוך בלי שאני אפילו מרגישה את זה..

אני כל הזמן נראת כמו איזו ילדה על סמים... או אחת ששתתה קצת.. תמיד בהיי.. תמיד צוחקת מכל שטות..

היום הייתה לי שיחת נפש עם יוליה.. כל השיחות שלי עם יולה זה שיחות נפש.. יוליה היא הבן אדם שאני סומכת עליה בעולם ושאני מספרת לה אפילו את הדברים שאני מפחדת לחשוב עליהם.. יוליה היא מאותם אנשים מעטים, אבל קיימים שיכולים להגיד לי בפנים למשל שאני ילדה מטומטמת ופוסטמה ופאדחנית ובכל זאת להמשיך לאהוב אותי איך שאני..

ומכל שיחה עם מישהו.. אפילו הכי קצרה אני יכולה בעצם לראות שעד כמה שאני מכירה בן אדם מסוים.. ואני יכולה לכתוב ספר על סיפור חייו אני בעצם לא יודעת אפילו חצי מהחיים שלו..

 

ויש לי מלא מלא מה לעדכן.. אבל לא בא לי.. מה שלא עידכנתי בזמן אני לא אחזור אל זה..


החלק האופטימי...

 

ציטוטים:

היום:

שיחה שליוליה עם חברה שלה:
יוליה: "מה עם וואדיק?"

החברה: "מי?!"

יוליה: "חבר של אמא שלך.."

החברה: "לא קוראים לו וואדיק.. למה וואדיק?!?!"

יוליה: "לא יודעת.. לחבר של אמא שלי קראו ככה.."

-

שברתי ליוליה את המצית..

אני: "את רואה!!! זה קרה לך כי לא רצית להביא לי אותו!"

יוליה: "מה!?!? את שברת אותו!!"

אני: "אני?.. אה.. נכון.."

 

בדרך לכדורגל:

אני מתקשרת ליוליה בהסטריה: "נו מתי האוטובוס כבר יגיע??!?!"

יוליה: "לא יודעת.. מה אני אמא שלו?!?!?"

אני: "לא אבל את יוצאת עם אחותו.."

(זת הייתה סתם יציאה.. אבל יוליה נורא צחקה מזה אז החלטתי לשים..)

 

לפני שהאוטובוס בא לתחנה שלי:

יוליה: "הנה אנחנו עכשיו ברמזור.. אנחנו עומדים לפנות.."

אני (שוב בהסטריה): "אעעאעאהעהא!! אני לא רואה את האוטובוס הוא לא מגיע!!!! אעאעאעאעע אני לא רואה אותו!!!"

יוליה (בשיא הרצינות..):"אליסה תרגעי!! עוד לא פנינו.."

 

אני ויוליה באוטובוס:

יוליה מתלהבת שאנחנו בנבחרת כדורגל: "יואו!! אנחנו נהיה תותחות!!!"

-

אני מוציאה קוביות שוקולד של שוקולד פרה.. כשהם בתוך העטיפה הכסופה שלהם: "פסספסס.. יוליה..".. מסתכלת לכל הכיוונים: "קחי.." וכל האוטובוס שוב הסתכל עלינו כאילו אנחנו שתי פסיכיות.. וטוב שלא עליתי רק בשביל לסוע שלוש תחנות..

-

בירידה מהאוטובוס (האוטובוס המגניב.. האקורדיון):

הגענו לתחנה ואני בלחץ מנסה להדחף בין האנשים כדי להגיע לדלת.. למרות שאני ויוליה עמדנו בדיוק מול דלת אחרת.. כשאני כבר בחצי הדרך.. יוליה: "אליסה! למה את לא יורדת מפה??!?"

 


 

ובכל זאת עידכון שקשור ליום חמישי..

כל החיים שלי אמרתי לאמא שלי שבא לי כדורגל והיא אף פעם לא הרשתה לי כי היא אמרה שזה מסוכן.. וסבא שלי אמר לי שזה בשביל בנים.. אז לפני כמה זמן יוליה גילתה שילדה מהבית ספר שלה הולכת לאימוני כדורגל אז החלטנו גם.. והיה סבבה.. חוץ מזה שלא הבנתי בהתחלה את התרגילים שהם עשו אבל לא משנה ובמשחק שהיה בסוף האימון שמו אותי בהגנה =\.. וגם חוץ מזה ששמעתי את הבנות האחרות מתלחששות: "יואו חדשות.. לא יודעות לשחק.." חחחח.. כן בטח.. זה שהן שם מתאמנות בממוצע איזה שלוש שנים כל אחת וכל מה שהן יודעות על כדורגל (ותאמינו לי הן לא יודעות הרבה.. הן יודעות מושגים וטקטיקה.. אבל לשחק בקושי).. ושהן יודעות את התרגילים שהם מבצעים כבר כמעט בע"פ.. וכל מה שאני ויוליה יודעות זה מ"השכונה".. שתכל'ס זה הרבה יותר פרקטי.. וחודש חודשיים בכדורגל נראה להם מאיפה משתין הדג.. חחח.. יוליה כבר הראתה להם.. היא הביאה חתכת נגחה בכדור שהם לא הבינו מאיפה זה בא להם XD..

את יוליה ישר הכניסו לקבוצה ואני שאני צריכה להיות עם הבוגרות: י'-י"ב.. יתנו לי חודשיים להתאמן עם הקטנות ואז אני אעבור לבוגרות בגלל שהליגה שלהן כבר התחילה ואי אפשר להצטרף באמצע.. אבל סומכים עליי שאני אהיה טובה :}

באימון עצמו היה קפואאאא.. אבל הייתי עם חולצה קצרה ולא הרגשתי את הקור.. ואז בסוף המשחק לא הרגשתי את הידיים.. הם הפכו למאובנות.. היו סגולות כאלה.. וירד גשם.. ממש כמו ליגת האלופות.. ובסוף האימון עוד אכלנו ארטיק.. P:

המראה כ"כ משפיע...בגלל שעוד לא קיבלנו חליפות.. והיינו ממש במקרה גם במכנס ורוד אז נראנו כמו איזה שתי פאקצות..במיוחד יוליה. חח..סתם... אז אמרתי ליוליה: "תראי שברגע שנקבל חליפה..נקבל יחס אחר.." נחיה ונראה.. מחר האימון הבא.. =]

 

רציתי להעלות תמונות אבל זה לא מצליח בינתיים.. אז פעם הבאה..

יש לי מחר מבחן באנגלית =[.. מה חשבתי לעצמי כשהתחלתי לעדכן!??

 

איכ.. טוב זהו.. לחלקים של הפוסט אין שום קשר אחד לשני אבל לא נורא.. תשרדו...

לילה טוב .. =|

 

 

נכתב על ידי Aliska =] , 12/1/2008 20:36  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,416
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAliska =] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Aliska =] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)