רוצה שתזלוג עוד דמעה
על הלחי,
שתבין כבר מה אתה בשבילי,
אצלי כבר לא קיים הרגש שנאה...
לא, לא אצלי.
(זה סתם משהו קטן שכתבתי להתחיל את הפוסט..)

היום קרה לי משהו עצוב אולי זה לא נחשב לעצוב אצל כולם אבל אצלי כן...
היום אחרי אימון הכדור עף ראיתי ידיד שלי בהסעות, ממש התרגשתי כי לא ראיתי אותו מלא זמן.. אז אמרתי לו שלום וקראתי לו...
אבל הוא רק הסתכל עליי, ועלה להסעה, כאילו לא הייתי שם בכלל... הבעיה שלי היא שבבצפר אנחנו חבורה של ילדים ממש קבוצה מגובשת, אבל בזמן האחרון התחלנו להתרחק אחד מהשני... זה ממש מעציב אותי בגלל שהייתי בטוחה שזהו, עליתי לכיתה ט' ועכשיו מצאתי את המקום שלי בבצפר.. בכיתה...
אבל עכשיו מתברר לי שלא...
אני שונאת את השביתה הזאתי !!

משהו בגלל השביתה שצריכה להגמר כבר:

כל מי שחושב שהמורים שלנו גם צריכים לחיות בכבוד ולא לקבל דמי כי של שתי שקל לשעה שיעתיק וישים את זה בבלוג שלו! =] תודה