פותחת דף חדש...

רוצה שתזלוג עוד דמעה

על הלחי,

שתבין כבר מה אתה בשבילי,

אצלי כבר לא קיים הרגש שנאה...

לא, לא אצלי.

(זה סתם משהו קטן שכתבתי להתחיל את הפוסט..)

היום קרה לי משהו עצוב אולי זה לא נחשב לעצוב אצל כולם אבל אצלי כן...

היום אחרי אימון הכדור עף ראיתי ידיד שלי בהסעות, ממש התרגשתי כי לא ראיתי אותו מלא זמן.. אז אמרתי לו שלום וקראתי לו...

אבל הוא רק הסתכל עליי, ועלה להסעה, כאילו לא הייתי שם בכלל... הבעיה שלי היא שבבצפר אנחנו חבורה של ילדים ממש קבוצה מגובשת, אבל בזמן האחרון התחלנו להתרחק אחד מהשני... זה ממש מעציב אותי בגלל שהייתי בטוחה שזהו, עליתי לכיתה ט' ועכשיו מצאתי את המקום שלי בבצפר.. בכיתה...

אבל עכשיו מתברר לי שלא...

אני שונאת את השביתה הזאתי !!

משהו בגלל השביתה שצריכה להגמר כבר:

כל מי שחושב שהמורים שלנו גם צריכים לחיות בכבוד ולא לקבל דמי כי של שתי שקל לשעה שיעתיק וישים את זה בבלוג שלו! =] תודה

יש לי חברה ממש טובה ((או לפחות הייתה...)).

היינו מספרות אחת לשנייה הכל!!! אבל כבר קרו שלושה מקרים שהיא פלטה משהו שסיפרתי לה..

בעיקרון אני כבר לא נפתחת אלייה כמו אז.. כי אני מפחדת שהיא תפלוט משהו שסיפרתי לה

ובזמן האחרון יש לי עוד בעיה איתה .... כשהיא מתקשרת אליי אז היא תמיד חופרת לי בפלא' אל כל מיני דברים ואני תמיד אבל תמיד מקשיבה לה ולא מפריעה לה באמצע לא משנה עד כמה שזה משעמם.. אבל כשאני באה ומתקשרת אלייה אז היא כאילו עושה לי טובה שהיא מדברת איתי וזה ממש אבל ממש מעליב ולא נעים לי להגיד לה את זה אפילו שאני ממש רוצה, אני באה להגיד את זה וזה פשוט נתקע לי בגרון....

היא יכולה להיות נחמדה כשהיא רוצה אבל כשאני רבה איתה אני מגלה את הפרצוף האמיתי שלה..

היא אומרת לי שהיא השתנתה, אולי היא כבר לא מקללת כל מי שהיא פוגשת מבלי להכיר אותו אבל עדיין היא לא שם בשבילי כמו שאני בשבילה...

טוב אז בעיקרון אני החלטתי שאני יותר לא מתקשרת אלייה מצידי שתחכה כל היום!