לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  Eclipse.

בן: 36

Skype:  eliko2000 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

7/2009

הגבול הדק בין אגואיסטיות לאכפתיות


הפתעתי היום את עצמי, למדתי יותר מחצי שעה רצוף!! תבינו 30 דקות, 1800 שניות...רצוף. אתמול הבטחתי לעצמי שאני אלך לחוות המחשבים. תכננתי לקום מוקדם (בסוף קמתי באחד עשרה וחצי). ביזבזתי כרגיל המון זמן באינטרנט. לה לה לה, לה לה לה....(זה החתולה שליד החלון שלי) הגיעה שעה שתיים וחצי. בתקופה האחרונה אח של גיסי (שאני בכלל לא בקשר עם שאר המשפחה של אחותי חוץ ממנו ואחיינים שלי) מתקשר אליי כי הוא נפרד מחברה שלו. אז אני מדבר איתו וזה. הבעייה שהוא מתקשר כל יום לפחות פעמיים שלוש. ומדבר לפחות 40 דקות. או שהוא מתקשר או שהוא מדבר בצ'אט.
היום הוא שוב התקשר אליי, לא אפרט על מה וכו. אם הוא רצה שייפתח בלוג משלו ויכתוב שם. אמרתי לו שיהיה קצר (וראיתי שהשעה כבר שלוש אוטוטו ולא עשיתי כלום היו) הוא אמר כן אחי משהו קטן. דיברנו שעה, אני לא יכול להגיד לו טוב אחי אין לי זמן. הבן אדם במשבר. לא יודע מה לעשות...אני מרגיש שזה עוזר לו וזה...אבל עדיין. האם יש גבול לוותרנות? ולנתינה?או האם אני צריך להבין שבן אדם במשבר ושיש דברים פחות חשובים?

אממ....וזהו...אני רק רוצה להוסיף משהו לא ממש קשור אבל שבאמת עשה לי את היום. בשיטוטי בבלוגים פה. קראתי סיפור ממש מעניין הלקוח מתוך ספר. (שאגב אני פשוט חייב להשיג אותו)

סיפור פסיכולוגי ישן על אדם זקן בגמלאות שמנוחתו הופרעה ע"י קבוצת ילדים שנהגו לשחק מתחת לחלון דירתו הקטנה שבקומה הראשונה. הוא העריך שלצעוק עליהם ולגרשם, לא יהיה נבון ואולי גם לא ישא פרי. אז הוא יצא החוצה אליהם ואמר להם שהוא נהנה לשמוע את קולותיהם של ילדים משחקים ושהוא מוכן לתת לכל אחד מהם 25 סנט אם ישחקו מתחת לחלונו. הילדים התמוגגו מהרעיון.

הוא שילם להם 25 סנט בכל יום משך כל השבוע. בשבוע השני הוא יצא אליהם שוב, אחרי המשחק, והסביר להם שבגלל שאין לו כל כך הרבה כסף הוא ישלם להם עכשיו רק 10 סנט לכל אחד.הילדים לא אהבו את ההורדה בתשלום. חלקם עזב, אבל רובם נשארו.

בתחילת השבוע השלישי יצא שוב הגמלאי הזקן אל הילדים והסביר להם שהוא ממש עני והוא לא יכול לאפשר לעצמו תשלום כזה. הוא ישלם מעכשיו רק סנט אחד ליום לכל אחד מהם. הילדים עזבו בזעם תוך שהם מפטירים לעברו שהם לא מוכנים לשחק תחת חלונו עבור פרוטות.


(מתוך הספר "יִתְרוֹן הגמישות" של ד"ר אַל סיבֶּרְט)


כל כך מדהים, כל כך פשוט. ממש חשיבה מחוץ לקופסא. אם מישהו יודע איפה אפשר לקנות את הספר בארץ, באנגלית, עברית או רוסית ....אני ממש אשמח.

ולא שאני קורא טוב רוסית, אבל זו אחלה מוטיבציה לשפר.


לילה טוב....הלכתי לישון (כן בטח, אפילו כשהתחלתי לכתוב את זה ידעתי שאני משקר לעצמי)


עריכה: הדבר הזה תמיד מופיע:

&amp;amp;amp;amp;amp;nbsp;

מה זה???


נכתב על ידי Eclipse. , 28/7/2009 00:30   בקטגוריות יומיומי, סיפרותי, דילמה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , סטודנטים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEclipse. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Eclipse. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)