טוב מזמן לא כתבתי פה.

אבל הרגשתי צורך. אני לא הולך לשכתב את זה בצורה יפה. אני פשוט הולך לכתוב מה שיוצא בלי היגיון משפטי או תחבירי.

אז הכרתי בחורה בשם אוריאנה,

בחורה באמת מדהימה. היא חמה, אוהבת, נותנת, שטותניקית, אישה. היא באמת חלומם של הרבה גברים בהרבה מובנים.

הכרתי אותה דרך הפייסבוק היא שלחה לי הודעה ומשם הכל היסטוריה.

אני מרגיש שאני באמת עושה צעדים קדימה בדרך באמת להתאהב בה. לא אמרתי לה את זה כי אני מפחד שזה לא זה.ואז אני סתם אשקר לה.

ויש הרבה פעמים שיורד לי ממנה. היא קצת מלאה, ולפעמים זה מפריע לי. אבל אני מסתכל על המכלול דברים שיש בה וזה באמת המון.

היא כל כך סבלנית, אם אני הייתי היא הייתי נפרד ממני מזמן. אבל היא מביאה לי עוד צ'אנס ועוד צ'אנס.

קשה לי, אני מרגיש שאני מתקדם אליה בהרבה מובנים אבל אני לא מצליח באמת להראות לה את זה.

הכל זה מתחת לפני השטח.

אני רוצה להגיד לה שהיא יפה, ובאמת לפעמים אני רואה בה את האישה הכי יפה, אבל הרבה פעמים לא, הלבוש שלה לא מחמיא לה.

היא עדינה וגסה בו זמנית. בהרבה מובנים.

אני יודע שהיא כותבת כאן בלוג איפשהו, מעניין מה היא כותבת עליי. דברים רעים? דברים טובים?

אני מרגיש שהיא עוטפת אותי.

היא לא מצליחה לחדור אליי, אבל זה כי כנראה אני לא נותן לה. אני מנסה, באמת שאני מנסה. אבל זה קשה.

כל הבית שלה ממש מבולגן כאילו עבר שם טורנדו, ויש להם ריח כל כך לא נעים. אני תמיד עוצר את הנשימה כשאני עולה אליה לחדר.

אבל החדר שלה מבושם ומריח טוב. והיא ממש משתדלת. זה תכונות שכל כך אין בהרבה בנות .

היא רוצה להשתפר, אבל השיפורים שהיא עושה הם חיצונים וקל לראות אותם. השיפורים שאני עושה בלתי נראים.

הם מלחמות שלי עם עצמי.

כשאנחנו נפגשים יש לנו כימיה טובה אבל כשאנחנו לא נפגשים אנחנו לא ממש מסתדרים.

אני לא יודע מה זה....אבל משהו אומר לי לפעמים שהיא לא שלי. שזו לא היא.

היא חושבת שאני קר ולא אוהב. אבל אני כל כך כן. פשוט איתה הצד הזה לא יוצא. אני לא מרגיש את זה.

ואני יודע שסתרתי את מה שאמרתי מקודם. זה בדיוק מה שאני מרגיש איתה תהפוכות.

יש לה עוד מעט יום הולדת. והכנתי לה משהו ממש חמוד. אני מקווה שהיא תאהב.

אני לא יודע לאן הקשר הזה ילך אבל אני מקווה שהוא יהיה טוב לשנינו.

תחזיקי עוד קצת מעמד פצ'קה אני בדרך.