איך מתחילים לכתוב פסוט אחרי שהרבה זמן לא כתבתי כאן?

הכל אצלי מבולגן בראש ואני חייב להוציא קצת משהו מכל מה שיש לי בלב.

אז הבחורה שדיברתי עליה בפוסט הקודם? אוריאנה.

הבחורה הזו הצליחה לכבוש אותי. הצעתי לה נישואין בפברואר האחרון ואנחנו עומדים להתחתן בדצמבר (27.12.17) .

אחרי כל כך הרבה עליות וירידות (בעיקר עליות) החלטתי שאיתה אני הולך לבנות את החיים שלי.

היא סטודנטית לרפואה ברומניה, ואני עכשיו מצטרף אליה לשם, לחיות איתה...יחד. כי איזה מין סוג של קשר נישואים זה אם לא חיים יחד?

לא אשקר...בחיים שלי לא חשבתי שאגיע לרומניה ואחיה איתה שם....אבל היא איכשהו מצליחה לגרום לי לעשות דברים שבחיים לא חשבתי שאעשה.

בסופו של דבר לקשר הזה היו לא מעט דברים שהיו יכולים להפיל אותו...אבל היא..היא פשוט בולדוזרית. במובן החיובי של המילה. אם היא רוצה משהו היא תשיג אותו.

אז כן, כמו שאמרתי בפעם האחרונה בהיבט החיצוני היא לא מה שדמיינתי לעצמי. אך עם זאת, עצם העובדה שלמרות זאת אני עדיין הצלחתי להתאהב בה, לאהוב אותה ולהבין שהיא בשבילי..זה אומר לי הרבה.

בד"כ אנשים מתחתנים כשהם מאוהבים בטירוף, הראש בעננים והם רואים רק את הטוב שבבן הזוג שלהם.

אני? אני מודע היטב ליתרונות ולחסרונות שלה. אני לא מרגיש שאני מאוהב עד השמיים...אבל אני אוהב אותה, אכפת לי ממנה ,ואני יודע שהיא תעשה אותי מאושר. כמובן שזו עבודה של שנינו ...אבל יש לה את זה. היא בחורה שיכולה יחד איתי להגיע אל האושר. עצם העובדה שאני נכנס לחתונה הזו עם ראש על הכתפיים ולא בשמיים נותן לי את ההרגשה שאני עושה את המעשה הנכון.

בקשר לרומניה,

קשה לי..לא אשקר.

סטטוס חדש, דירה חדשה, עבודה חדשה (כן כן...הצלחתי למצוא עבודה במקצוע שלי),שפה חדשה, מדינה חדשה...זה פשוט הרבה הרבה שינויים בתקופה כל כך קצרה. זה מאוד קשה.

מחר בבוקר בשעה 10:20 אני טס לרומניה יחד עם ארוסתי. להתחיל חיים חדשים.

באיזשהו מקום, אני מרגיש שאני עוזב את הההורים שלי , האחיניים שלי..את המשפחה שלי מאחור. אני מאוד קשור אליהם והם מאוד קשורים אלי. מאוד קשה לי לראות את ההורים שלי נשארים לבד בבית. כמובן שזה היה אמור להגיע..אבל פשוט קשה לי. אני מרגיש שאני משאיר 2 ילדים בבית ללא השגחה. כמה שזה ישמע מוזר. איכשהו, התפקידים בינינו התהפכו.

אוריאנה כל כך מתרגשת, היא כל כך רוצה שזה יצליח ואני ממש רוצה להצליח איתה יחד. היא כל כך אוהבת אותי שאי אפשר שלא לאהוב בחזרה. יש לה ראש פתוח כזה לדברים, היא מוכנה לקבל דברים חדשים, היא לומדת ממש מהר ובפנים אני יודע שאני אהיה מאושר איתה.

היחיד שיכול להרוס את זה, זה אני. המוח לפעמים לא מסתכל על כל הדברים האלה ומסתכל על החזות.

עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, היא בחורה יפה...נקודה. היא פשוט מלאה ולפעמים זה מציק לי.

בתקופה האחרונה זה כמעט ולא מציק לי...אך לפעמים זה נראה שהיא לא מודעת לאילו בגדים מחמיאים לה ואילו לה.

שמלות עם שרוולים מאוד מחמיא לה...וכשהיא לובשת דברים בלי שרוולים זה פחות מחמיא לה. אמרתי לה את זה..והיא כמובן לקחה את זה לתשומת ליבה. אני משתדל לקבל אותה כמו שהיא ואנחנו ננסה יחד להיכנס לכושר.

אני רק מקווה שהיא תוכל להפסיק עם הגבינות השמנות ,שוקולד וכו'...ועוד יותר חשוב שתאכל בצורה מאוזנת כמו שצריך..ושבדרך גם תאכיל אותי בצורה בריאה חחח.

אני אוהב אותה. היו תקופות שלא חשבתי שאגיע לזה..אבל אני באמת אוהב. אני מרגיש שעם הזמן אני אפילו אותה אותה יותר.

וכשהיא כבר תתרגל אליי אני אהיה כמו היא עכשיו ואהיה משוגע עליה. למרות שמאוד קשה לי לדמיין אותי משוגע על מישהי כי אני מאוד לוגי.

הפוסט הזה נכתב בעיקר בשביל לשחרר קיטור ולעדכן את השינויים שקרו בחיי.

ד"א סיימתי תואר שני והשתחררתי מצה"ל...כך שבאמת המון שינויים בשנה הזו. ללא ספק שנת מפתח בחיים שלי.

אני מאחל לעצמי שאדע להעריך את הטוב שיש לי, שאדע להעריך את אשתי לעתיד אוריאנה ושנוכל ליצור בית קטן משלנו ששוררת בו הרמוניה, רוגע ואהבה.

התחלתי את הפוסט לחוץ קצת, ועכשיו אני רגוע. תודה רבה.