אחרי הפוסט הקודם שהיה בעיקרון פריקה של הרבה חרא וגועל החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולשפר את המצב!
עכשיו התחלתי לאכול מסודר ולעשות כושר אני עושה את זה בשביל עצמי, למרות שזה נשמע טיפשי שהמראה חשוב לי, אם אני יעשה את זה אני ירגיש הרבה יותר טוב עם עצמי, וכשטוב לך עם עצמך זה גם מוקצן כלפי חוץ.
החלטתי שגם הגיע הזמן להתחיל ללמוד לבגרות ביום שני, אחרי הכל אני לא יעבור אותה בניחושים.
ואני מרגישה הרבה יותר טוב כבר, אמרתי לחבר שלי שהוא פוגע בי, והוא התנצל ומאז רק גורם לי להרגיש טוב, חזרתי לדבר עם ילדה שהייתה חברה ממש טובה שלי עד שעשיתי לה משהו נוראי, ומאז לא יצא לנו לדבר.
לאט לאט הכל מסתדר, גם לחברה שלי שהיא כמו אחותי, החיים מתחילים להסתדר ואתם יודעים שזה עושה הרגשה טובה כשחברה ממש טובה שלכם יוצאת מהדיכאון.
שבוע הבא אחרי הבגרות אנחנו נוסעים לכינרת כל החבר'ה זה חייב להיות כיף! ואחרי זה אני מקבלת פלאפון חדש, שלא לדבר על עוברת דירה! סוף כל סוף! איך חיכיתי לזה. ואז אני אקנה מיליון דברים חדשים לחדר, ויהיה לי מעולה!
הכל יהיה בסדר, כנראה שהכאב באמת עובר בסוף, או שלפחות זה נראה ככה עכשיו.