לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ימים.


אנונימי.

כינוי:  נטאשה.-

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2007

כבדות


כאב חזק בבטן שבא לך פשוט למשוך החוצה. את מדממת ושמחה מזה כי את יודעת שאת בריאה.

בא לי למות,

המחזור הזה הורג אותי.


הורדתי את כל המשקאות המתוקים מהתפריט שלי, אני מניחה שזו ההתחלה.

אמא לא עוזרת במיוחד, היא דואגת להגיד לי שאני צריכה להוריד בקלוריות וזה לא ממש נעים, כי אני לא עד כדי כך שמנה, אנשים אפילו אמרו לי שרזיתי. שתקפוץ לי. היא מטומטמת.

דיברתי עם אוסטין לפני שעה בערך.. השיחה שלנו התפתחה לנושא לא כזה נעים שגרם לי לצמרמורות ולהקאות, התאבדות. גם אני וגם הוא ניסינו לפני שהכרנו אחד את השניה. הוא אמר שאם אני אתאבד או אעשה משהו לעצמי הוא יעשה את אותו הדבר לעצמו. ואמרתי לו שגם אני. הוא אמר שאם אני אי פעם אעיז לקחת אקדח ולירות בעצמי הוא זה שייקח לי אותו ויעשה את זה מיד אחרי. השערות שלי היו סמורות והקיא התחיל לעלות. השארתי אותו לכמה דקות על הקו, בזמן שאני מקיאה את נשמתי תוך כדי בכי שקט. זה לא היה נעים. ואני עוד במחזור.

הברזתי היום, נסעתי הביתה ב12, ושאר החברים שלי רק עכשיו עולים על האוטובוס. לא היה לי כוח, הרגשתי ממש רע. היה לי יותר מדי חם ופחות מדי מרץ כמו שתמיד יש לי, ולא הייתי רעבה. אז הברזתי.

אני חושבת שבערב אני אצא לרוץ. האדרנלין שיש כשרצים הוא ממכר, אני פשוט מתחילה ולא יכולה להפסיק, אני רצה עד שאני נופלת על האדמה. נחה שתי דקות ומתחילה שוב. זה משחרר, כשאני רצה אני מרגישה חופשייה, והראש שלי מתנקה ממחשבות, אני מרגישה כל יכולה לגמרי. אבל כל זה תלוי בכדור מסכן שבנתיים לא עוזר לי בגרוש.

 

נטאשה.

נכתב על ידי נטאשה.- , 19/9/2007 14:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מה פירוש המילה מכיר?

בשביל להכיר מישהו צריך לדעת איך הוא מתנהג ובאיזו צורה הוא מדבר? לדעתי לא. אין אף אחד שמכיר אותי חוץ מאוסטין. אבל אוסטין זה מקרה באמת מיוחד.

בשביל להכיר מישהו צריך לדעת מה עובר לו בראש כל שניה ושניה, לדעת את התחושות שיש לו, לדעת מה הוא חושב באמת על הכל. בימים האחרונים תהיתי למה אני צריכה להסתיר כל כך הרבה ולמה אני לא יכולה להיות כנה באמת עם העולם ולהגיד מה אני חושבת ומרגישה. תהיתי למה אף אחד לא באמת עושה את זה, והגעתי למסקנה שיש דברים שהם לא נעימים לאוזן, אז פשוט לא אומרים אותם. אבל מצד שני יש את התחושות וההרגשות, שהם בכלל לא פוגעים או מעליבים. אני לא חולקת את ההתרגשויות האמיתיות שלי עם אף חבר מבית ספר, או שקרוב לסביבה שלי, או בארץ שלי. 

בעוד 5 ימים אני טסה אליו. אני עדיין בסימן שאלה עם זה עומד להחזיק, כי אנחנו נחשבים כל כך בהתחלה, כי שלושה חודשים זה לא הרבה. כשאני בסיסה שלו אני מרגישה הכי מוגנת בעולם, אבל מצד שני הכי פגיעה שיש, כי אני חשופה לכל פגיעה, הכל פתוח אצלי וכל מכה קטנה תכאב.

ההורים שלי לא מכירים אותו, הם חושבים שאני טסה לחזק קשרים עם הצד של האבא מה שגם נכון, אבל רוב הזמן אני אהיה איתו, אני מניחה. הוא חושב שאני אהיה רק איתו.

יש לי פלאשבקים קטנים מגיל שלוש, של ההלוויה של אבא שלי ומהבית חולים. אני זוכרת שאיבדתי בובה ובכיתי. אבא שלי בשנה האחרונה התחילה לספר לי מה היה שם באמת. שכשגילו שהגידול גדל במהירות הוא לא רצה לראות אותי, אני משערת שהוא היה פורץ בבכי אם היה רק מסתכל. היא סיפרה שאחרי שעשו לו הקרנות שניהם פיתחו תקווה, ובגלל זה אח שלי נולד. אני חושבת שהוא לא מרגיש שחסר לו משהו, אבל זה לא נכון לרדת עליו ככה, אני לא יודעת מה חסר לו ומה לא. ואם הוא חושב על זה או לא. יש בי אפילו חלק שמרחם עליו, כי אבא שלו לא ידע אפילו עם הוא בן או בת. אני יודעת שמהאבא הזה קיבלתי אהבה ללא גבולות. השתרש בי משהו ממנו למרות שהוא נפטר שהייתי בת 3. אני חושבת שזה עדיף מאשר שהייתי גדלה איתו ועכשיו הוא היה נפטר. הייתי יותר בוכה.

 משקל היא בעיה אצלי. הרגע אני וחברה שלי אכלנו, והיא יכלה לאכול כמה שהיא רוצה. כי ככה מבנה הגוף שלה. לה קל לרדת וקשה לעלות ולי ההפך. הייתי 49 לפני חודשיים ועכשיו אני 52. זה נראה לי יותר מדי, גו דיאטת משקאות.

 

עד לפעם הבאה,

נטאשה.

נכתב על ידי נטאשה.- , 18/9/2007 15:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטאשה.- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטאשה.- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)