עד עכשיו אפשר לומר שנתתי לאחרים לקבוע את ההחלטות שלי.
המוזיקה שהייתי שומעת,הבגדים שהייתי לובשת,סגנון הדיבור שלי..ובעצם כל ההחלטות הקטנות והחשובות שאלה. לא אני קבעתי.
עכשיו כשאני מסתכלת אחורה,אני רואה את כל הטעויות שעשיתי במהלך הזמן הזה.
וכן,אני יודעת, הייתי מושפעת.
אבל אז לא ראיתי את זה, עכשיו כן.
בעייני אין דבר טוב יותר משינוי לטובה.
כל אחת עושה שינויים בחייו,גם בכוונה וגם לא בכוונה.
במקרה שלי,עשיתי שינוי מתוך רצון לרצות אנשים.אבל עכשיו השינוי הזה נראה לי כ"כ קטן לעומת השינוי שאני עוברת עכשיו.
כל החשיבה שלי השתנתה. אפשר לומר שהאמונה שלי באנשים קצת דעכה.
היום אני לא ממהרת להאמין לכל דבר שאני שומעת,לכל שטות שמגיעה אוזניים שלי.
היום אני יותר חשדנית,יותר סגורה,יותר פוחדת להפגע.
רציתי לרצות אנשים,לגרום לכולם לחייך כל הזמן,לא לפגוע באף אחד.
ואני חושבת שזה היה נשאר ככה עד עכשיו אם לא היה קורה מה שקרה.
כרגע כל דבר קטן משפיע עליי.אני לא יודעת למה אבל נהייתי הרבה יותר רגישה.
למדתי לומר תודה על כל מה שיש לי בחיים. משפחה,חברים,כל מה שאני צריכה ורוצה,ובכלל גיליתי שיש עוד צדדים חוץ מהצד המחייך של החיים.ורק בגלל זה למדתי להעריך כל כל מה שיש לי כי זו פשוט מתנה.
אני מקווה שהשינוי הזה יעשה לי רק טוב.
3> שוהם