בלוג?!

מקשיבה לכל מילה שלך.

כאילו היא הייתה הדבר האחרון שאשמע בחיי.

אני מחבקת אותך ואת, רועדת בלי שליטה בין הידיים שלי.

מנגבת לך את הדמעות שלא מפסיקות לרדת גם כשהראש אומר מספיק!

מנחמת אותך,מחבקת אותך מנסה להיות שם בשבילך.

אבל נכשלת, שוב.

אני כ"כ רוצה לעזור לך אבל פשוט לא מוצאת את המילים.

חוזרת על עצמי כמו תקליט שבור.

אל תבכי. בבקשה.

אני מרגישה רע עם עצמי. על שלא יכולתי לעזור, על שלא עשיתי את מה שביקשת.

אבל אני פשוט לא מסוגלת. וזה לא קשור אלייך, פשוט לא יכולה אחרי מה שקרה.

זה היכה בי.

כ"כ חזק...פתאום עוברת בי צמרמורת.

וגם עכשיו,הדמעות מתפסות במעלה הגרון.

מה עוד נותר לי לעשות, אני לא מוצאת סיבה מספיק טובה כדי להתקשר.

ואם אתקשר. מה אומר לך? אני פשוט אשתוק.

אני כ"כ מצטערת. על שלא הייתי שם בשבילך. למרות שרציתי.

סליחה.