בזמן האחרון אין לי זמן לנשום.
ובטח לא לעדכן.
ממש חבל לי שכל הלחץ הזה שעובר עליי עכשיו
מפריע לי להנות מהדברים שכ"כ חשובים לי.
מחר עולים למצדה. ז"א מחר מוקדם מאוד בבוקר.
אני מקווה שיהיה נחמד, אני מתרגשת.
זה מוזר לי כי בדרך כלל אני לא ממש מתרגשת מהופעות מול אנשים.
יש סיבה לזה שאני בשיעורי דרמה. :)
אמממ...היום מקבלים תעודות.
אני לא יכולה לשקר ולומר שאני לא בלחץ.
מתמטיקה זה לא הדבר שהכי הצלחתי בו השנה. בטח שלא הנדסה.
אבל חוצמזה אני מקווה שהצלחתי לספק את הציפיות של אנטי ושל ההורים.
השתנתי.
אני רוצה לדעת במה השתנתי.
אבל אין לי תשובות.
אני מנסה להריץ בראש את האירועים האחרונים
ובסוף אני מגיעה למסקנה אחת ברורה.
למדתי להגן על עצמי.
נפגעתי פעם אחת, פעם אחת יותר מידיי.
ואני לא מתכוונת להיפגע שוב.
"לא בסכינים ולא באגרוף המסתובב,
שלפו עלי מילים, לימדו אותי מה זה באמת כאב.
עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב וטוב לי."
שוהם 3>