בלוג?!

טוב, זה היה כ"כ צפוי שאני אחזור מתישהו,

לא יודעת אם חזרתי בגלל שהבלוג חסר לי

או בגלל שפשוט משעממם לי יותר מידיי.

או בגלל שהבנתי שבלוג נועד כדי לפרוק, לכתוב לעצמי.

וזה לא משנה כמה תגובות יש :}

בכל מקרה ,חזרתי אבל אני עוד לא לגמרי בפנים.

זה אומר שהעידכונים יהיו קצת פחות שוטפים ממקודם.

-

פסח?

היה נחמד:)

עשינו את הסדר אצלנו בבית. 32 איש היו פה..משו מטורף ביותר O: 

נסעתי לתל אביב מיום שלישי בבוקר עד אתמול בערב.

היה כ"כ כיף, קניתי ואנס,חולצה,גופייה חמודה וזה הכל ,אבל בכל מקרה נהניתי מאוד עם דודה שלי :)

ערימות השיעורים שיש לי לעשות לא מתקדמת בכלל,

פשוט כי אני עצלנית מידיי כדי לשבת לעשות את השיעורים. זה מעצבן אותי.

היום הייתי אמורה לנסוע לפיקניק עם המשפחה של אבא שלי.

בסוף אחרי וויכוחים ארוכים,לא נסעתי :) (כי לא רציתי)

-

כבר כ"כ הרבה זמן שלא שמעתי ממך,

זה חסר לי .לא טוב לי בלעדייך.

אפילו שאני אומרת שלא אכפת לי ,

לא תמיד  מה שאומרים זה מה שבאמת חושבים ומרגישים.

אני תקועה. לא מצליחה להתקדם אפילו צעד אחד הלאה.

אני מרגישה שאיבדתי אותך לתמיד,

כל מה שנאמר כבר לא חשוב עכשיו.

וגם אם כן,אני מרגישה שכבר בכלל לא אכפת לך ממני.

כאילו מאז שהתגברת ,אני נעלמתי לגמרי.

היא רואה דברים בצורה שונה,אני לא.

היא אומרת שיש עוד סיכוי ושאני צריכה לנצל כל רגע.

אבל אני חושבת,שהסיכוי שהיחיד כרגע, הוא שלה.

אני אוהבת אותך,אלמוג.

רק בך אני מסוגלת לתת אמון,דבר שכמעט איבדתי לגמרי.

ורק בזכותך אני מחייכת.

אני מקווה שאת יודעת שאת הבנאדם היחיד שנותר לי.

וכל האחרים? החברים? הם אפעם לא היו שם בשבילי. ואת כן.

אני לבד,וטוב לי.

"קשה בלעדייך

כי נגעת בי

כל כך נגעת בי

ומה שבינינו נגמר

קשה בלעדייך

כי נגעת בי

כל כך פגעת בי

ומה שבלב עוד נשאר"

                                                                                                                   שוהם.

                                                                                            זה נראה לי קצת פתטי לכתוב כאן "תגיבו?" :)