יש דברים שחשבת שלא ידעתי,
וידעתי.
יש דברים שאמרת, אוליי סתם.
אבל הם כ"כ פגעו בי.
כ"כ הרבה כבר נכתב עליך,יותר מידי.
ואולי זו הפעם האחרונה.
לפעמים 3 מילים, יכולות לגרום לשינוי בתוכניות.
ולמרות שהתלבטתי,
אני ממש לא מצטערת.
סוף סוף הבנתי עם מי יש לי עסק.
נפתחו לי העיינים.
השתנת ילד! השתנת!!!
אתה לא מי שהיית פעם, אתה לא אותו אדם.
ואני יודעת, דברים משתנים.
ואין לי זכות למנוע אותם ממך,והם ישנו אותך בכל מקרה.
לטוב ולרע.
אבל אוליי, אם היית חושב עוד שנייה אחת,
ולא פותח את הפה, היינו במקום שונה לגמרי עכשיו.
לפעמים אתה אומר יותר מידיי.
פשוט נמאסת עליי.
עם המצבי רוח שלך!
עם הרגשות הלא ברורים שלך!
עם כל הימים האלה שאתה עובר לידי ושותק!
בכל יום מחדש אני מחכה ומקווה שאוליי, תתייחס אליי...
אבל אתה לא אומר כלום,
ועובר לידי כאילו בחיים לא דיברנו.
בחיים לא צחקנו.
בחיים לא אמרת עליי דברים שגרמו לי לחייך,
ולהרגיש לרגע קטן מאושרת.
את כל זה שכחת, או שרק ניסית להדחיק.
כ"כ הרבה פעמים ניסיתי, ונפגעתי.
אז למה לי להמשיך ולהכאיב לעצמי?
לפתח בכל יום תקווה חדשה
ואז להוסיף אותה לרשימת התקוות המנופצות.
אז אם אתה קורא את זה, רק שתדע...
שפשוט הכאבת לי, פגעתי בי בנקודה הכי רגישה שלי.
והצלחת, במו ידייך, לגרום לי לבכות בגללך.
שוהם 3>
שמרגישה חרא, והכל בגללך.