יומנו של אנטיפת

התמכרתי לעבודה. המצב הזוי.

אני עובד כמות לא נורמלית של שעות בחודש-יותר מ-300.

רק לדוגמא: ביומיים של ראש השנה עבדתי 30 שעות ביחד.

אז התנחמתי לי בעובדה שהיום, יום רביעי ה-19 לחודש, יהיה לי חצי יום חופש אחרי תקופה של שבועיים ללא חופש בכלל.

וכך זה היה: התעוררתי, אכלתי, ספרתי כסף ו....חזרתי לישון. עד עכשיו.

שכנעתי את עצמי משום מה שאני עובד היום ב-19:30. מסתבר שאני עובד ב-18:00.

עד לפני כמה ימים חשבתי שזה מצחיק שאני מכור לעבודה, באמת צחקנו בעבודה ש"דניאל מכור".

אני באמת מכור. אין לי חיים.

ל-א מצחיק!

זזתי לעבודה.

חג שמח.