יומנו של אנטיפת

למי שאין כח לקרוא יותר מדי תדלגו לפינת החארטות בסוף.

יום חלש בעבודה. 3 שולחנות ישבו אצלנו כל היום (אם אפשר לכנות אותם "שולחנות"). 54 שקל טיפ במשמרת שלמה. 

איך פתאום נהיה לי כבד בכיס מכל הכסף הזה.

אז החלטתי לעיין בתפריט ולראות מה תכלס אני מחשיב כפריט מומלץ ללקוח.

התוצאות לא מרשימות במיוחד (אך עם זאת לא מפתיעות).

ברשימת ה"הייתי ממליץ":

8 יינות מתוך 14 שיש בתפריט.

6 קוקטיילים מתוך 7. 

7 מנות ראשונות מתוך 15.

3 סלטים מתוך מבחר עשיר של 3. הידד!

7 מנות עיקריות מתוך 13.

8 סוגי סושי מתוך 21 "נבחרים"

קומבינצייה אחת מתוך 5.

ו... 2 קינוחים מתוך 5.

בכללי זה נותן לנו 42 מתוך 83 פריטים.

דהיינו 51% מהתפריט אני יכול להמליץ בלב די שלם.

המצב לא היה עגום בצורה כזו מעולם.

היום נתקלתי בשולחן שבא אלינו עם שוברים שמקנים זיכוי כספי.

השולחן ישב על 550 שקל ולאחר זיכוי החשבון עמד על 140 ש"ח שנותר לשלם.

וכך קרה. 

הם שילמו את ה-140 והשאירו לנו 20 שקל טיפ.

לא יכול להיות שהם לא ידעו על ה-550 כי טרם הזיכוי דאגתי במכוון להביא להם לשולחן חשבון על סה"כ 550 ש"ח.

לדלהלן, צריך לשלם בסביבות ה-10 אחוז טיפ.

ניגשתי אליהם בעודם יוצאים ודליתי מהם את שארית כספי המיוחל.

עוד 40 שקל.

נשאלת השאלה: "למה אתם עושים את זה? מעבר לזה שזה לא יאה אתם גורמים לאי נעימות גם לי וגם לכם כשאני ניגש אליכם אחר כך."

לצערי האי נעימות הזאת והמבוכה די שכיחים.

זו לא סיטואציה אידיאלית לפרידה מלקוח.

אתמול היה שולחן של 10 אנשים שבאו להתחנף לאיזה אוליגרך גרמני ואשתו. לא בדיוק הבנתי במה מדובר אבל הסקתי שמדובר בתחום הרכב מהדיבורים סביב השולחן. בטח שת"פ בין ישראל וגרמניה, יבואן ויצרן.

לא זכור לי שהיה לי כזה שולחן מעודי בתחום. טרם הזמינו מנות עיקריות החשבון כבר הגיע ל-700 שקל. יין, בקבוקי סאן פלגרינו, שפע מנות ראשונות..

בסיום הארוחה השולחן הגיע לסכום של 2000 ש"ח. מרשים מאוד.

גם ראוי לציין שיצא לי לדבר עם אחד האנשים שם על יין ופעם ראשונה למעשה נתקלתי באדם שבאמת מבין ביין. שיחה על זני יין, תרבויות והקשר ליין, התאמה של יין לסוגי אוכל. וואו!

נסיים ברוח טובה.

פינת החארטות: (כי אצלנו בצוות 70% הם חרטטנים עם תעודת הסמכה)

"אני, כשהייתי צעיר, הייתי מזיין 6-7 שעות רצוף. הבחורות היו בוכות" (עוד שנייה א-נ-י בוכה. מהזיוני שכל שלו)

"פעם אחת מישהו קרא לי בן זונה ומאז אף אחד לא יודע איפה הוא" (עם כמות האנשים שבטח קראו לך ככה כבר חצי מדינה הייתה צריכה להיעלם)

"הבית ספר שלנו בכפר (כן.. הוא ערבי) הוא מספר 3 בארץ. הנה, תשאל את אח שלי." (לא כי אח שלך יגיד משהו אחר)

"עבדתי 6 שנים בפרנג'ליקו ו-3 בג'פאניקה" (..ואני עדיין לא יודע לגלגל סושי)

"נסעתי אתמול 195 קמ"ש באוטו שלי" (וזה לגמרי לא סותר את זה שנתוני היצרן מורים על מהירות מירבית 172)

"תשאל אצלי בכפר. כולם מכירים אותי!" (כמה אתם בכפר? 50 איש?)

כל הציטוטים.. של ערבים.

וציטוט נבחר מהיום:

לקוח ערבי: (תדמיינו את זה במבטא ערבי)

"תביא לנו 3 לימונענע גרוס ו..אחד סלט יוני"

יווני.....

לילה טוב