יומנו של אנטיפת

כן חברים,

שעת סיפור...

פרולוג:

אני עובד במסעדה ש-50% מהעובדים שקרנים כרוניים. אני מת לפעמים מהסיפורים שלהם.

כמו הבא:

יוסף הטבח:

*אם בא לכם תדמיינו את זה במבטא ערבי, כמו במקור*

"היה איזה מקרה בארצות הברית שאישה קיבלה מכה מאוד חזקה בראש. לקחו אותה לבית חולים כי התחילה לה נפיחות נורא חזקה. בבית חולים אמרו לה שהנפיחות נעה לכיוון הגרון כי הגולגולת מונעת להתפתח לכיוון אחר. לפי דברי הרופאים נשאר לבחורה 4 שעות לחיות.

בא רופא מומחה ששמו ידוע בכל העולם והכניס אותה לחדר ניתוח. הוא שבר לה את הגולגולת והוציא את המוח כדי שהנפיחות תוכל להתקדם לחלל הגולגולת.

בגלל שהמוח לא יכול להתקיים בסביבה החיצונית מחשש לזיהום מחיידקים וגם הטמפרטורה הלא מתאימה הוא החליט לעשות משהו מהפכני.

הוא לקח את המוח פתח חור בבטן, ליד הכלייה, והכניס את המוח פנימה.

לאחר שהוא סגר את החור בבטן ובראש הוא סיים את הניתוח.

האישה הלכה חודש ככה עד שהנפיחות עברה ואז החזירו לה את המוח למקום."

נו מה? מעניין לא?

אמיתייייייייייייייייייייייייייי

-___-

ד"א לא יצא לי לכתוב בשפה עברית מושפעת ערבית. תוותרו על לדמיין את הדברים נאמרים במבטא ערבי. אין טעם.