יודעים מה? נגע בסוגיית הערבים שוב. וואלה לא אכנס לשאלה האם אני שונא את כל הערבים בעולם או רק את אלה שעובדים בעבודה שלי.
בעצם, סביר להניח שאני שונא את כל ערביי העולם בזכות הפוצים הערבים בעבודה שלי.
מאז ומעולם לא מתתי על ערבים. אין מה לעשות. אנחנו חיים בחברה גזענית. תמיד היה טבוע באדם המושג "גזענות" רק שפעם לא הייתה לזה מילה.
יפיי נפש..
בעבודה שלי כל יום יש סיפור אחר עם הערבים.. שכולם למעשה נמצאים במטבח.
"טבחים" הם קוראים לעצמם. 10% מהמנות חוזרות למטבח בגלל שהטבחים כל כך מוצלחים.
בסלטים אנשים מוצאים חסות בגודל אגרוף, ענפים (רק הם ואלוהים יודע איך הגיעו למנה), מידות העשייה של הבשר תמיד בגדר המלצה וכך המבורגר מדיום וול יוצא לא פעם וול דאן, אנטריקוט מדיום יוצא רייר וכו'. הדגים חוזרים כי בפנים הבשר נא ושלא לדבר בכלל על החזה עוף שפעם הרחתי מקרוב והיה לו ריח של גוויה.
הטבח הראשי אגב קורא לעצמו לא פחות, כן כן, "שף"!
טבח דרגה 2 הפך לשף. ראו איזה עולם נפלא. בואו נסגור את מוסדות ההסמכה לשף ברחבי העולם. אין צורך בהם יותר!
ואיזה גחמות יש לשף!
-אסור בשום פנים ואופן לשנות את הרכב הסושי. לא פעם אנשים מבקשים אבוקדו במקום מלפפון ואני מוסר להם בחצי מבוכה שאצלנו במסעדה ה"מהוללת" אי אפשר. לפעמים עוד מאפשרים כי לפעמים יש לו מצב רוח. אבל בקומבינציות זה בכלל חד וחלק. "זאת הקומבינצייה, לא רוצים שלא יקחו קומבינצייה, שייקחו משהו אחר".
מה לעשות, מוח ערבי לא יכול לשלב כנראה דברים חדשים שלא נוסו בעבר, דברים כגון החלפת גזר במלפפון (והטיעון הקבוע ש"הרול לא ייסגר" מופרך כי העובי של הגזר והמלפפון שווה.)
-בן אדם מבקש כמה חתיכות של מלפפון? "אי אפשר! תדרשו ממנו תוספת תשלום!" יא חתיכת טבח מסריח תסתום את הפה ואל תתערב בעבודה שלא שלך. מי נתן לך את הסמכות לקבוע מחירים?
-להחליף רוטב לרוטב של מנה אחרת? אי אפשר. וזה לא משנה שהרוטב השני לוקח בדיוק אותו זמן הכנה, ורמת קושי ועלות מוצרים זהה.
היום היה כיף. ה"שף" כיכב.
-אנשים ביקשו לשנות את התוספת של המנה מצ'יפס לתפו"א אפוי. נכנסתי למטבח ואני מודיע לו על רצונם והוא מתחיל לצעוק עלי שאי אפשר.
אני מסתכל על הצ'יפסר ורואה שהוא עדיין לא הכניס את הצ'יפס לשמן. אני מציין את העובדה> הוא מתחיל לצעוק עלי ש..איך עכשיו הוא יחזיר את הצ'יפס לשקית?
וואלה לא יודע..................עם הידיים העקומות שלך?
-יצאתי להפסקת אוכל קצרה של פחות מ-10 דקות. הבאתי אוכל מהבית אז בעיקרון לא ניצלתי את ארוחת העובד שלי.
הוא ראה אותי אוכל והתחיל להתעצבן כשעלתה העובדה שאני עוד בעיקרון יכול לקחת ארוחה מהמטבח.
"יש לך הפסקת אוכל אחת במשמרת! אתה רוצה גם עכשיו לאכול וגם אחר כך?? אתה לא יכול לצאת לכמה הפסקות שבא לך!"
העיקר שהוא לא יטריח את עצמו להכין עוד מנה.
א. ישבתי פחות מ-10 דקות.
ב. תסתום את הפה שלך אתה לא מנהל.
ג. תסתום את הפה שלך אתה ערבי.
-אני מבקש זיתים וחמוצים לבירה והוא מתחיל עם קפריזה חדשה. "איך זה יכול להיות שיוצאים כל כך הרבה זיתים וחמוצים בזמן האחרון? מה, אתם מציעים או שאנשים מבקשים? (כן, אני מציע. אני אוהב לדחוף לאנשים זיתים רקובים בכל הזדמנות. גם מסאג' אני מציע. בכל זאת-הכנסה נוספת).
"אני אדבר עם המנהל על זה. אי אפשר להוציא כל הזמן זיתים וחמוצים" (אתה משלם על זה? וגם, מה נראלך שהמנהל יגיד? "טוב, מהיום הלקוחות מביאים זיתים מהבית")
אני נכנס לבר להכין בון של קפה וקינוחים. אני לא רגיל להיות בבר. אני לא ברמן סבבה? לא עברתי התלמדות ברמנים וגם לא צברתי עדיין הרבה ניסיון בבר. מתחיל להכין, כולי מרוכז בבון והוא חופר לי באוזן "תזמין אוכל. מה אתה רוצה לאכול? מה להכין לך? תגיד עכשיו. מה להכין? מה קשה לך להגיד לי כבר עכשיו? אתה לא יכול לעשות משהו ולהגיד מה אתה רוצה לאכול?"
אז א. אני עושה עבודה שאני לא רגיל אליה ולכן כן, זה מצריך ריכוז.
ב. מעבר לזה שאני בבר, כל כך נמאס לי מהאוכל שלך שלוקח לי בלי קשר 20 דקות להחליט מה אני רוצה.
אני פונה להיגיון שלו ואומר לו שיחכה עם זה קצת כי גם ככה עוד לא בדקנו אם הלקוחות רוצים משהו לפני שאנחנו סוגרים. דהיינו הוא עוד לא יכול לסגור.
אוי. הוא ערבי. על איזה היגיון אני מדבר? הוא מתחיל לצעוק עלי שהוא לא עובד אצלי.
אממ..טוב..
מה קשור?
-אני מושיב אנשים, לוקח הזמנת שתייה לפני הזמנת האוכל, נכנס למטבח..."זהו! סגרנו!"
מה? אנשים רוצים להזמין אוכל. מה אני אומר להם עכשיו? שהטבח רוצה הביתה?
ראיתי אותו היום בשירותים משתין והדלת של התא שלו פתוחה. היחידי שנוהג כך בדרך קבע.
ברברי. ככה זה בכפר. אין דלתות.
טוב מה אני מצפה.. בקושי שירותים יש להם אז דלת?
יאללה מספיק להיום. זזתי לחרבן למה עוד שנייה זה בורח לי.
לילה טוב. שמרו על עצמכם. התרחקו מערבים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
