רעש מחריש אוזניים הוביל לאושר גדול.

האור הכחול הזה עדיין מעביר בי צמרמורת.

לאט נאספות הטיפות אחת אחת.

שוטפות את כל מה שהיה ואינו צריך עוד להיות,

שוטפות את הרעל ומתחילות התחלה חדשה, שנה חדשה.

הן שוטפות את המדרכות, הבתים, המכוניות.

שוטפות את הפרחים והדשא.

שוטפות את חיינו למשהו אחר.

מכינות אותנו לפריחה הבאה, המחודשת.

מרטיבות את הנפש להתאווררות והתעוררות

ונותנות לה את הדחיפה להמשיך.

השטיפה הזאת, רגע לפני הנסיעה. סידור עניינים, בירור אמיתות-

רק מיטיבה עימי ושוטפת את המחשבות לכיוון אחר לגמרי..

הטיפות נשטפות עם דמעות של חוסר ודאות,

עם דמעות של אכזבות, עייפות והרבה ויתורים,

ומשאירות את הפנים יבשות, מחכות להפתעה הבאה.

הן שוטפות את השבילים המטושטשים ואת הערפל המעוור.

כ"כ חיכיתי להישטף עם החורף ולזרום איתו לנחלים חדשים..

גשם, כמה טוב.